מתי צריך להגיש בקשת הסרת כתובת בגוגל, ומתי עדיף פשוט לתקן את הדף?

מישהו העלה בטעות קובץ עם מחירון סיטונאי, גוגל סרקה אותו, ועכשיו הוא מופיע בחיפוש על שם החברה. או שדף נחיתה של קמפיין שנסגר לפני שנתיים ממשיך לקבל תנועה ולהבטיח מבצע שכבר לא קיים. ברגע כזה הדבר הראשון שמחפשים הוא כפתור שמוחק את הדף מגוגל. יש כזה, הוא נקרא Removals והוא יושב ב-Search Console. הבעיה היא שרוב מי שלוחץ עליו לא מבין מה הוא עושה, ובעיקר לא מבין מה הוא לא עושה. הוא לא מוחק כלום. הוא מסתיר תוצאה מתוצאות החיפוש לתקופה מוגבלת, ואחריה, אם לא נעשה שום דבר נוסף, הכתובת יכולה לחזור בדיוק לאותו מקום. במאמר הזה תדעו מתי בקשת הסרה היא באמת הצעד הנכון, באילו מקרים היא רק דוחה טיפול אמיתי, ומה חייב לקרות במקביל כדי שהכתובת לא תחזור בעוד חצי שנה.

תוכן העניינים 7 פרקים ▾

מה כלי ההסרה עושה בפועל, ומה הוא לא עושה

הכלי יושב ב-Search Console בתפריט Removals, והוא זמין רק למי שאימת בעלות על הנכס. מה שהוא מבצע הוא בקשה להסתרה זמנית של כתובת מתוצאות החיפוש. גוגל מציינת שההסתרה נמשכת כשישה חודשים, ובאותה הזדמנות היא גם מנקה את התיאור ואת העותק השמור שמוצג לצד התוצאה. בפועל התגובה מהירה, ובדרך כלל התוצאה נעלמת מהחיפוש תוך יום עד יומיים מרגע ההגשה.

עכשיו לחלק שפחות אוהבים לשמוע. הכלי לא מוחק את הדף מהשרת שלכם. מי שיש לו את הכתובת ימשיך להיכנס אליה בלי שום מכשול, והיא תמשיך להישלח בקישורים, בווטסאפ ובמיילים ישנים. הוא גם לא מוציא את הכתובת מהאינדקס של גוגל. היא נשארת שם, מסומנת כמוסתרת, וכשהתקופה נגמרת, אם הדף עדיין חי ועדיין ניתן לאינדוקס, שום דבר לא מונע ממנו לחזור לתוצאות.

יש גם כלי שני ונפרד, Remove Outdated Content, והוא מיועד למצב אחר לגמרי: תוכן שיושב באתר של מישהו אחר, שכבר הוסר או שונה שם, אבל התוצאה בגוגל עדיין מציגה את הגרסה הישנה. הכלי הזה מבקש מגוגל לרענן את מה שהיא מחזיקה, לא להסיר תוצאה חיה. אם התוכן עדיין קיים באתר של הצד השלישי, הכלי הזה לא יעזור, וצריך לפנות לבעל האתר.

למה שישה חודשים הם שעון עצר ולא פתרון

אני מתייחס לבקשת הסרה כמו לכיבוי שריפה. היא קונה זמן, וזה שווה הרבה כשמשהו רגיש נמצא באוויר. אבל השעון מתחיל לרוץ ברגע האישור, ורוב האנשים שמגישים בקשה שוכחים ממנה למחרת. מה שקורה אז צפוי לגמרי: אחרי חצי שנה מישהו מחפש את שם החברה ומוצא בדיוק את הדף שכבר טופל, לכאורה.

הדרך הנכונה לחשוב על זה היא שני שלבים באותו יום. שלב אחד, ההסרה הזמנית, מוריד את התוצאה מהעין עכשיו. שלב שני, ההחלטה הקבועה על מה קורה לכתובת עצמה, קובע אם היא תחזור. אם אתם עושים רק את הראשון, פשוט קבעתם לעצמכם תזכורת לא נעימה לעוד שישה חודשים. את שני השלבים יחד אני מבצע בשירות הסרת URLs מ-Google, וזה גם מה שהופך את הניטור לחלק מהעבודה ולא לבונוס.

המקרים שבהם בקשת הסרה היא הצעד הנכון

הרשימה הזאת קצרה יותר ממה שרובם מצפים. המכנה המשותף בין כל הסעיפים הוא דחיפות אמיתית, כלומר מצב שבו כל יום שהתוצאה באוויר עולה כסף, לקוחות או שקט נפשי.

• קובץ פנימי שהועלה בטעות ונסרק: מחירון סיטונאי, מצגת שכר, רשימת לקוחות, טופס עם פרטים אישיים.
• דף שמציג טעות שמטעה לקוחות ברגע זה, למשל תנאי מבצע שגויים או מחיר שהוקלד לא נכון.
• כתובות שנוצרו בפריצה או בהזרקת ספאם לאתר, בזמן שאתם באמצע הניקוי ולפני שהכול סגור.
• תוכן שהורדתם מהאתר אתמול ואתם צריכים שייעלם מהחיפוש היום, ולא בקצב שבו גוגל תגיע לסרוק מחדש.
• פרט אישי של עובד שעזב, שמופיע בדף שכבר נמחק אבל התוצאה עדיין מוצגת.
• עמוד שנפתח לצורך אירוע חד פעמי, עם כתובת שנשלחה החוצה ואי אפשר להסתמך על כך שאיש לא ילחץ עליה.

שימו לב למה שלא נמצא ברשימה. ביקורת שלא אהבתם, כתבה שמישהו כתב עליכם, דף של מתחרה. הכלי הזה עובד רק על נכסים שאתם הבעלים המאומתים שלהם, ואין בו שום מסלול להסרת תוכן של אחרים.

נקודה טכנית שחוסכת עוגמת נפש: הבקשה מוגשת מהנכס שבו הכתובת נמצאת, ועם ההרשאות המתאימות. אם האתר מוגדר ב-Search Console כמה פעמים, למשל גם עם www וגם בלי, וגם ב-http וגם ב-https, ודאו שאתם בנכס הנכון לפני ההגשה. אפשר גם לבקש הסתרה של קידומת שלמה, כלומר של כל הכתובות שמתחילות בתיקייה מסוימת, וזה שימושי כשמדובר בתיקיית העלאות שנפרצה. עדיין מדובר בהסתרה זמנית, עם אותו שעון של שישה חודשים.

מתי עדיף פשוט לתקן את הדף

ברוב הפניות שמגיעות אליי בנושא, ההסרה היא בכלל לא הכלי הנכון. הנה החתכים הנפוצים.

הדף מדורג על שאילתה לא נכונה. נניח שדף השירות שלכם עולה על שאילתה שמביאה פניות לא רלוונטיות. הסתרה של הדף תוריד גם את התנועה הטובה שהוא כן מביא. הפתרון כאן הוא לשנות את הכותרת, את התיאור ואת גוף התוכן כך שיתאימו לכוונה שאתם רוצים, ולתת לגוגל זמן לעכל.

הדף ישן אבל עדיין מקבל כניסות. הסתרה שורפת את התנועה הזאת לגמרי. הפניה קבועה מסוג 301 לדף החלופי הרלוונטי ביותר שומרת על חלק ממנה ומעבירה את המבקרים למקום שבו יש להם מה לעשות.

אותו תוכן נגיש בכמה כתובות. זה לא מקרה להסרה אלא עבודה של canonical והפניות. הסרה של אחת הכפילויות לא פותרת את הסיבה שיצרה אותן, והן ייווצרו שוב עם המוצר או המאמר הבא. זה בדיוק סוג האבחון שנעשה בשירות תיקון בעיות אינדוקס, שמחירו ₪80 לכל URL · חבילה מ-20, לפני מע״מ.

מדובר במאות כתובות מאותו סוג. דפי סינון, דפי תגיות, תוצאות חיפוש פנימיות. הכלי מטפל בכתובת אחת בכל פעם, ולהגיש מאתיים בקשות זה לא תוכנית עבודה. זו בעיה מבנית שנפתרת בהגדרות ובקוד.

פשוט לא אוהבים איך שהתוצאה נראית. כותרת חתוכה, תיאור מוזר, תמונה לא מתאימה. זו עבודת ניסוח, לא עבודת הסרה.

מה באמת גורם לכתובת לא לחזור

הטבלה הזאת היא הליבה של המאמר. כל שורה בה היא החלטה שונה, עם תוצאה שונה לחלוטין אחרי שישה חודשים.

הכלל שאני עובד לפיו פשוט: כל בקשת הסרה מלווה באחת השורות האמצעיות בטבלה, באותו יום. אם אין החלטה קבועה, אין הגשה. חוץ מזה חשוב לזכור שגוגל היא לא המקום היחיד שבו התוכן חי. ארכיונים חיצוניים, מנועי חיפוש אחרים ורשתות שמרו אצלן עותק, וההסרה מגוגל לא נוגעת בהם בכלל.

הטעות שחוזרת: חסימה ב-robots.txt במקום הסרה

זו הטעות שאני פוגש הכי הרבה, והיא נובעת מהיגיון שנשמע נכון: אם נחסום לגוגל את הגישה לדף, היא תשכח ממנו. בפועל זה עובד הפוך. חסימת סריקה אומרת לגוגל לא להיכנס לדף, אבל היא לא מוציאה את הכתובת מהאינדקס. גוגל מתעדת את זה בעצמה: כתובת חסומה יכולה להמשיך להופיע בתוצאות, לרוב בלי תיאור, אם מגיעים אליה קישורים ממקומות אחרים.

הגרסה הגרועה יותר של אותה טעות היא לשלב את שתי הפעולות בסדר הלא נכון. הוספתם noindex לדף, ואז חסמתם אותו ב-robots.txt כדי להיות בטוחים. התוצאה היא שגוגל כבר לא נכנסת לדף, ולכן לעולם לא רואה את התגית שהוספתם, והדף נשאר באינדקס לנצח. הסדר הנכון הוא הפוך: קודם משאירים את הדף פתוח לסריקה עם noindex, מחכים שייצא, ורק אחר כך, אם בכלל, חוסמים.

אם אתם לא בטוחים מה הקובץ שלכם באמת חוסם, זו בדיקה נפרדת. אודיט robots.txt עולה ₪290 חד-פעמי לפני מע״מ, וכולל השוואה של הקובץ מול מה שמופיע בדוחות של Search Console, כי לא פעם הפער בין השניים הוא כל הסיפור.

כמה זה עולה ואיך אני עובד על זה

המחיר הוא ₪220 לבקשה, לפני מע״מ. מה שנכלל: הגשת הבקשה עצמה, יישום ההחלטה הקבועה על הכתובת, כלומר noindex או 410 לפי המקרה, וניטור שבועי לאורך שישה חודשים מלאים, כולל בדיקה של ארכיונים חיצוניים והתראה אליכם אם הכתובת מנסה לחזור. הניטור הוא לא קישוט. הוא בדיוק הפער בין טיפול לבין דחייה.

מתי אני אומר שזה לא השירות שאתם צריכים: כשמדובר בעשרות כתובות מאותו סוג, כשהדף בכלל צריך שכתוב ולא הסתרה, וכשהתוכן שמפריע לכם יושב באתר של מישהו אחר. בשלושת המקרים האלה בקשה בודדת היא בזבוז של ₪220. אם הרקע הרחב יותר הוא אתר שלא מתנהג טוב בחיפוש, ההסרה היא סימפטום, והמקום להתחיל בו הוא קידום אורגני בגוגל וב-AI, שמחירו החל מ-₪1,500 חודשי לפני מע״מ.

אני ארתור קלנדרוב, ואני מנהל את עבודת הקידום בשיווקנט. אם יש עכשיו באוויר תוצאה שאתם רוצים להוריד, שלחו לי את הכתובת המדויקת ואגיד לכם ישירות אם זה מקרה לבקשת הסרה או שעדיף לטפל בדף עצמו. הטלפון שלי הוא 054-238-3789, ואפשר גם בWhatsApp. דברו איתי בוואטסאפ ←