UGC לאפליקציית מובייל הוא היום הקריאייטיב הזול ביותר להורדת CPI בקמפיינים של מטה, טיקטוק ו-Apple Search Ads. במקום פרסומת מלוטשת שמסבירה את האפליקציה, אתם רואים יוצר תוכן שמראה את המסך של עצמו, מקליק על כפתור, וצועק שזה פתר לו בעיה. אצלי בשיווקנט אני מפיק חבילות של 10 עד 15 קליפים בחודש לאפליקציות צריכות וגיימינג, וההבדל ב-CPI מול קריאייטיב סטודיו נע בין 30 ל-50 אחוז הנחה. לקבלת הצעה לסרטוני UGC לעסקים, פנו אלינו.

למה אפליקציה צריכה דווקא UGC ולא דמו מסך רגיל

אפליקציה היא מוצר בלתי מוחשי, הצופה לא יכול להחזיק אותה ביד לפני ההורדה. זה אומר שכל ההחלטה להתקין מבוססת על אמון, והאמון הזה לא נבנה מתוך וידאו שצולם בסטודיו עם קריינות מקצועית. הצופה רוצה לראות אדם אחר משתמש באפליקציה, מקליק, מגלל, ומגיב לתוצאה.

כשאני מפיק UGC לאפליקציית כושר או למשחק, הקליפ מתחיל בשנייה אחת של פנים ובשנייה השנייה כבר עובר לצילום מסך מוקלט מהטלפון, עם האצבע של היוצר נראית בפריים. המעבר הזה משדר לאלגוריתם של מטה שזה תוכן יוזר, לא מודעה מקצועית, וה-CPM נופל בהתאם. בנוסף, צילום מסך בטלפון אמיתי נראה אחרת מהקלטה ב-OBS על מחשב, וזה הבדל שמשנה את שיעור הסיום של הקליפ.

היתרון השני הוא יכולת הוכחה. באפליקציה פיננסית, היוצר יכול להראות בעצמו איך הוא מעביר כסף בלחיצה אחת. באפליקציית דייטים, הוא יכול להראות שיחה אמיתית שמתחילה. הוכחה ויזואלית של שימוש בפועל ממירה הרבה יותר טוב מהבטחה מילולית.

מבנה תסריט שעובד לקמפיין התקנות

התסריט שאני בונה לקליפ UGC לאפליקציה מחולק לארבעה חלקים בתוך 20 עד 25 שניות. החלק הראשון, 3 שניות, הוא הוק שמדבר על כאב, משהו כמו, הייתי הולך לאיבוד עם המשימות של היום, אז ניסיתי את האפליקציה הזאת. החלק השני, 6 שניות, הוא הדגמה של הפיצ׳ר המרכזי על המסך, עם האצבע של היוצר. החלק השלישי, 8 שניות, הוא תוצאה, לפני ואחרי בלוח הזמנים שלו או בארנק שלו. החלק הרביעי, 4 שניות, הוא קריאה לפעולה, התקנה חינמית בלינק בביו, או הורד עכשיו.

הפיצ׳ר המרכזי שמראים בקליפ לא חייב להיות הפיצ׳ר הכי גדול של האפליקציה. עדיף לבחור פיצ׳ר אחד שפותר כאב ברור ב-6 שניות מאשר לנסות להסביר את כל המוצר ולקבל קליפ שאף אחד לא מסיים. בקמפיינים שאני מפיק, פיצ׳ר אחד לכל קליפ הוא הכלל, וזה גם מה שמאפשר לבדוק 10 וריאציות במקביל ולגלות איזה פיצ׳ר מוכר הכי טוב לאיזה קהל.

פורמטים טכניים שצריכים להגיע בחבילת המסירה

אפליקציה רוכשת תנועה דרך לפחות שלוש פלטפורמות, ולכל אחת יש דרישה אחרת. במנהל המודעות של מטה צריך 9:16 אנכי באורך 15 עד 30 שניות לסטוריז וריילז, וגם גרסת 1:1 לפיד פייסבוק. בטיקטוק צריך 9:16 בלי המסגרת השחורה למעלה ולמטה שמופיעה אוטומטית כשהקליפ מועלה דרך Spark Ads. ב-Apple Search Ads קיים פורמט Custom Product Pages שמקבל וידאו של עד 30 שניות, וב-Google App Campaigns אפשר להעלות כתשעה פורמטים שונים.

בחבילת המסירה לאפליקציה אני מספק לכם את הקובץ הראשי 9:16 בלי כתוביות, את אותו קובץ עם כתוביות שרופות בעברית, גרסת 1:1 לפיד, גרסת 6 שניות לסטוריז, וקובץ MP4 דחוס למשקל מתחת ל-30 מגה כדי שיתאים לדרישות של Apple Search Ads. כל הקבצים מקודדים H.264 ו-AAC, וקצב הסיביות מותאם לסטרימינג מהיר במובייל. אם האפליקציה נמצאת ב-iOS וגם באנדרואיד, אני מפריד את הגרסאות עם דיפלוק לינק שונה בקריאה לפעולה.

איך מודדים שה-UGC באמת מוריד את ה-CPI

מדידה של קליפ UGC לאפליקציה לא מסתיימת ב-CTR. ה-CTR יכול לעלות מבלי שה-CPI ירד, אם הקליפ מושך אנשים שלא מתאימים לקהל היעד. המדד שאני מסתכל עליו הוא Cost Per Install בחיתוך לפי קריאייטיב, וגם Day 1 Retention של המשתמשים שהגיעו מהקליפ. אם קליפ הוריד את ה-CPI ב-30 אחוז אבל ה-Day 1 Retention שלו ירוד, זה אומר שהקליפ הביא קהל לא רלוונטי, וצריך לחדד את התסריט או את הליהוק.

אצלי בשיווקנט אני שולח בכל סוף שבוע דוח קצר שמראה לכם איזה קליפ הביא את ה-CPI הנמוך ביותר עם Day 1 Retention מעל ה-Benchmark של האפליקציה. הקליפים שעוברים את הסף נכנסים לרוטציית התרבות, מה שאומר שאני מפיק שלוש וריאציות נוספות עם אותו יוצר תוכן או אווטר, אבל עם פתיח שונה. הקליפים שלא עוברים את הסף יוצאים מהרוטציה אחרי שלושה ימים, כדי לא לבזבז תקציב מדיה.

המשך קריאה ושירות מקצועי

אם אתם מובילים שיווק באפליקציה ורוצים להוריד CPI עם רוטציה שבועית של קריאייטיב, הפקת UGC חודשית למותגים ולאפליקציות מספקת לכם 8 עד 15 קליפים בחודש עם כתוביות שרופות, גרסאות לכל פלטפורמה ומבנה A/B מסומן מראש לפי וריאציה.

לקריאה נוספת בנושאים קרובים:

UGC לאפליקציית מובייל - איך מורידים את עלות ההתקנה