זיהוי תוכן AI ב-2026: איך לדעת שהבלוג שלכם בסכנה ומה לעשות

בשנתיים האחרונות מגיעים אליי בעלי אתרים עם תלונה שחוזרת כמעט מילה במילה: ״הבלוג שלנו דורג יפה בגוגל, התחלנו לכתוב מאמרים ב-ChatGPT, ופתאום התנועה ירדה״. אנחנו פותחים יחד את הכלי של גוגל לבעלי אתרים (Search Console) ובודקים מתי בדיוק הירידה התחילה, ולא פעם היא מתיישבת על אחד מעדכוני הליבה של גוגל מאז מרץ 2024. אבל חשוב לדייק כבר בהתחלה: גוגל לא מענישה תוכן בגלל שנכתב ב-AI. היא מורידה תוכן שלא מועיל לקורא, ותוכן שהמודל כתב ופורסם בלי עריכה נופל לשם בקלות. במדריך הזה אני מסביר מה גוגל באמת אומרת, מה הסימנים שמסגירים עברית שנכתבה במודל, ואיך מתקנים את התוכן הקיים בלי לכתוב הכל מחדש.

תוכן העניינים 12 פרקים ▾

חשוב שתבינו דבר אחד לפני שאתם נכנסים לעובי הקורה: גוגל לא הכריזה מלחמה על AI. גוגל הכריזה מלחמה על תוכן לא שימושי. ההבדל קטן אבל קריטי. מאמר שנכתב ב-ChatGPT, עבר הגהה מקצועית, נשען על ניסיון אמיתי, וכולל ערך שאי אפשר לקבל באתר אחר – לא ייענש. מאמר שנכתב ב-ChatGPT, פורסם כמו שהוא, וחוזר על אותם 200 פוסטים שכל המתחרים שלכם פרסמו באותו שבוע – כן ייענש. הקו המבדיל הוא חוויית המשתמש, לא מקור הטקסט.

מה גוגל באמת מענישה מאז 2024

העמדה של גוגל לא השתנתה מאז שהופיע ChatGPT: מה שחשוב לה הוא האיכות, לא הדרך שבה התוכן נוצר. בהנחיות שלה לשימוש בבינה מלאכותית יוצרת היא כותבת שאפשר להיעזר בכלים כאלה, ובלבד שהתוצאה מדויקת, מקורית ומועילה. מה שהשתנה הוא הכמות. בתוך זמן קצר הרשת התמלאה בדפים שנוצרו בכמויות, בלי בדיקה ובלי שום דבר חדש לקורא.

מרץ 2024 היה נקודת המפנה. גוגל הוציאה עדכון ליבה רחב, הוסיפה מדיניות ספאם חדשה נגד יצירת תוכן בהיקף המוני (scaled content abuse), כלומר הרבה דפים שנוצרים בלי ערך לקורא, בין אם בידי אדם, בידי מודל או בשילוב של שניהם. לפי ההודעה של גוגל, היא צפתה שהשינויים יצמצמו את התוכן הלא מקורי ובאיכות נמוכה בתוצאות בכ-40%, ובאפריל 2024 דיווחה על 45%. אתרים שבנו את עצמם על מאות מאמרים כאלה נפגעו קשה, וגם בישראל ראיתי את זה אצל אתרים שפנו אליי.

הסיבה ברורה. אם המשתמש לא מוצא בגוגל תשובה טובה, יש לו היום לאן ללכת: ChatGPT, Perplexity ו-Claude עונים לו ישירות. גוגל לא יכולה להרשות לעצמה תוצאות שנראות כמו ערימה של טקסט ממוחזר. אם אתם רוצים תוכן שגוגל מתגמלת, בשירות כתיבת המאמרים המקודמים שלנו כל מאמר נכתב לפי מה שגוגל מצפה לו.

תוכן מועיל לפי גוגל: מה זה אומר לתוכן AI

עדכון התוכן המועיל (Helpful Content Update) התחיל ב-2022 כמערכת נפרדת, ומאז מרץ 2024 הוא חלק ממערכות הדירוג הרגילות של גוגל. גוגל פרסמה מסמך רשמי על יצירת תוכן מועיל עם רשימת שאלות שכל כותב יכול לשאול את עצמו. בין השאלות: האם התוכן מבוסס על ניסיון או ידע ממקור ראשון, האם הוא מוסיף ערך שאין בדפים אחרים, והאם הקורא יוצא ממנו עם מה שחיפש.

איך זה קשור ל-AI? כי תוכן שהמודל כתב לבד נכשל בדיוק בשאלות האלה. הוא לא מבוסס על ניסיון אישי, אלא על ממוצע של מה שהמודל ראה באימון. הוא לא נכתב בידי מי שעשה את העבודה בשטח. והוא נותן את אותו ערך כמו אלף מאמרים אחרים שנכתבו מאותה הנחיה. לרוב הוא עונה על המילים שבשאלה, ולא על הצורך האמיתי שמאחוריה.

וחשוב להבין: לפי המדריך של גוגל למערכות הדירוג, היא מדרגת בעיקר כל דף לגופו, אבל משתמשת גם באותות ברמת האתר כולו. אתר שרוב המאמרים בו נכתבו במודל בלי עריכה עלול לגרור למטה גם את המאמרים הטובים. לכן ניקוי של האתר כולו חשוב יותר מתיקון של מאמר פה ומאמר שם. בסריקת ה-AI לתוכן אתר מתחילים תמיד בכל האתר, ורק אחר כך בוחרים מה לתקן קודם.

9 סימנים של תוכן AI לא ערוך בעברית

מהעבודה על אתרים בעברית אספתי תשעה סוגים של סימנים שחוזרים בתוכן שנכתב במודל ולא עבר עריכה. חלקם לא בולטים לקורא הממוצע, אבל כלי זיהוי מחפשים אותם, וקורא ישראלי מרגיש אותם גם אם הוא לא יודע להצביע עליהם:

• סימני פיסוק זרים. קו מפריד ארוך (em-dash, —) וקו בינוני (–), שלא נמצאים במקלדת עברית רגילה. מי שמקליד בעצמו כמעט לא מכניס אותם, ומודלים מכניסים אותם בשפע.
• מירכאות מעוגלות. המודלים מייצרים מירכאות מעוגלות (“ ”) במקום הסימנים הישרים שמקלידים במקלדת. עוד סימן לטקסט שעבר דרך מודל או דרך תרגום.
• ביטויים מתורגמים. ״באופן כללי״, ״יתרה מכך״, ״לבסוף״, ״בנוסף לכך״. אלה תרגומים מילוליים של furthermore, moreover ו-finally, ולא עברית טבעית.
• אנגלית באותיות עבריות. ״טראפיק״, ״אינסייטס״, ״פידבק״, ״קליק״, כשבעברית יש תנועה, תובנות, משוב והקלקה.
• בעיות תחביר. משפטים ארוכים מדי עם פסיקים במקום נקודות, ״של״ במקום סמיכות, ערבוב של עתיד והווה.
• פתיחות חוזרות. חצי מהפסקאות נפתחות באותה צורה: ״חשוב לציין״, ״ראוי לשים לב״, ״כדאי לזכור״.
• מילים מנופחות. ״להוביל אתכם למסע״, ״עולם של אפשרויות״, ״תוסס״. מילים שיווקיות ריקות.
• שגיאות במין. המודל מערבב זכר ונקבה, או פונה פעם בלשון אחת ופעם בשנייה.
• טקסט בלי עוגן. מאמר שאין בו אף דוגמה אמיתית, אף נתון ספציפי, ואף ניסיון של אדם אמיתי.

הסימן האחרון הוא המסוכן ביותר. את שמונת הראשונים אפשר לתקן בעריכה טכנית, חלקם אפילו בחיפוש והחלפה. התשיעי, היעדר עוגן בניסיון אמיתי, דורש שכתוב: להוסיף דוגמאות, מקרים, נתונים וקול אישי.

סימני זיהוי בעברית: קווים ארוכים, אנגלית בתחפושת וביטויים מתורגמים

נתחיל מהפרטים הטכניים. הקו הארוך הוא הסימן הראשון שאני מחפש בכל סריקה. ב-Windows, כדי להקליד אותו צריך ללחוץ Alt+0151 או להעתיק אותו ממקום אחר, ומעט ישראלים טורחים. ChatGPT, לעומת זאת, משבץ אותו בטקסט גם בעברית. קו ארוך אחד לא מוכיח כלום, אבל כשהוא חוזר בכל פסקה, זה סימן חזק שהטקסט עבר דרך מודל או דרך תרגום.

הדוגמה הקלאסית לאנגלית בתחפושת היא ״טראפיק״. בשיחה בין אנשי שיווק זה עוד עובר, אבל בטקסט שאמור להיות עברית תקנית זה צורם, ו-ChatGPT מכניס את המילה כי ראה אותה במאמרים באנגלית. מילים נוספות שמסגירות: ״אינסייטס״ (תובנות), ״פידבק״ (משוב), ״קונטנט״ (תוכן), ״ברנדינג״ (מיתוג), ״סיגנל״ (אות), ״צ׳קליסט״ (רשימת בדיקה), ״פיצ׳ר״ (תכונה). כל אחת מהן היא דגל אדום.

ביטויים מתורגמים הם הקטגוריה החביבה עליי. הם נשמעים נכון בקריאה ראשונה, אבל הם תרגום מילולי של מבני משפט אנגליים. "באופן כללי" הוא תרגום של "in general". "יתרה מכך" הוא "moreover". "להוביל אתכם למסע" הוא תרגום של "to take you on a journey". כותב עברי טבעי לא משתמש בביטויים האלה – הוא יכתוב "בדרך כלל", "ויותר מזה", "להראות לכם". ההבדל דק, אבל קורא ישראלי מרגיש אותו מיד.

אם אתם רוצים לכתוב תוכן שמתאים גם לבני אדם וגם למנועי AI, אפשר להתחיל מהמדריך לחיפוש בעידן ה-AI, שמסביר איך אנשים מחפשים מידע בעולם של ChatGPT ו-Perplexity, ולהמשיך לשירות שלנו לאופטימיזציה למנועי AI, שמתחיל ב-₪350 לחודש לפני מע״מ.

למה תוכן AI בעברית פגיע יותר מבאנגלית

זו נקודה שמעטים מבינים: תוכן AI בעברית בולט יותר ממקבילו באנגלית. המודלים של ChatGPT, Claude ו-Gemini אומנו בעיקר על טקסטים באנגלית, והטקסטים בעברית שהם ראו מעטים בהרבה. התוצאה היא שהמודלים פחות טבעיים בעברית ויש להם פחות גיוון בסגנון, ולכן טקסטים בעברית שיוצאים מאותו מודל דומים מאוד זה לזה.

בנוסף, עברית מקפידה על מין ועל סמיכות, ושם המודלים טועים לא מעט. הם פונים לקורא פעם בזכר ופעם בנקבה באותו מאמר. הם כותבים ״הזכויות של המשתמשים״ במקום ״זכויות המשתמשים״. והם מייצרים שגיאות התאמה כמו ״האתר נראית טוב״.

חשוב לדייק כאן: גוגל לא מפרסמת שום סף זיהוי לעברית, וכותבת במפורש שהיא לא מענישה תוכן רק בגלל שנוצר ב-AI. הבעיה היא אחרת. עברית מתורגמת מורגשת מיד לקורא ישראלי, ותוכן שמרגיש גנרי מתקשה להוכיח שיש בו משהו שאין בדפים אחרים. וזה בדיוק מה שמערכות הדירוג של גוגל מנסות למדוד.

הנקודה הזאת חשובה במיוחד לעסקים בישראל. אם אתם מפרסמים מאמרים לקידום אורגני (SEO) בעברית, כל מאמר צריך לעבור עין אנושית. המודל יכול לעזור לכם להתחיל, אבל לא כדאי לפרסם את מה שהוא כותב בלי עריכה. אם אתם רוצים גישה מקיפה לבניית בלוג שמדורג היטב, יש לנו מדריך נפרד לאסטרטגיית תוכן לקידום אורגני, שמסביר איך משלבים נכון AI ועריכה אנושית.

השוואת כלים: Originality.ai, ZeroGPT, GPTZero

בשוק יש עשרות כלים שמתיימרים לזהות תוכן AI. בדקתי בעצמי את שלושת המובילים, וזה מה שמצאתי. כל כלי מקבל טקסט, מחזיר ציון בין 0 ל-100, וטוען לדייקנות גבוהה. בפועל, הדיוק משתנה בצורה דרסטית בין שפות וסוגי תוכן.

Originality.ai הוא אחד הכלים הוותיקים בתחום, והוא בתשלום. במחקר שהחברה עצמה פרסמה היא מדווחת על דיוק גבוה מאוד בזיהוי טקסט באנגלית. זה נתון של היצרן ולא בדיקה עצמאית, ולא מצאתי נתונים דומים על עברית. מהניסיון שלי, בעברית התוצאות פחות עקביות, במיוחד בטקסט שעבר עריכה חלקית.

ZeroGPT חינמי, מהיר ופשוט. הבעיה הגדולה שלו היא התרעות שווא: הוא מסמן לא מעט טקסט שכתבו בני אדם כטקסט של מודל, במיוחד כשהכותב משתמש בשפה רשמית. לסריקה ראשונית הוא בסדר, אבל לא הייתי מקבל לפיו החלטות.

GPTZero פותח בידי סטודנט באוניברסיטת פרינסטון והושק בתחילת 2023, זמן קצר אחרי ש-ChatGPT יצא לאוויר. הוא עובד טוב יותר על טקסטים ארוכים מאשר על קטעים קצרים, ויש לו מסלול חינמי מוגבל לצד מסלולים בתשלום.

המסקנה: אף כלי לא מספיק לבד, ואף ציון הוא לא הוכחה. גם OpenAI הורידה ביולי 2023 את כלי הזיהוי שלה בגלל דיוק נמוך. אני ממליץ לסרוק בשני כלים לפחות, ולהיכנס לעריכה ידנית רק כששניהם מסמנים את הטקסט. וזכרו שהציון של הכלים האלה הוא לא מה שגוגל בודקת. הם רק נותנים לכם אינדיקציה.

סריקת אתר שלם: איך מאתרים את המאמרים הבעייתיים

בדיקה של מאמר בודד בכלי זיהוי לוקחת דקה. בדיקה של 200 מאמרים אחד אחרי השני לוקחת ימים. לכן בסריקת אתר עוברים על כל הדפים והפוסטים בבת אחת, וכל אחד מהם נבדק לפי אותה רשימה:

• קווים ארוכים, מירכאות מעוגלות ותווים נסתרים שלא מקלידים במקלדת
• ביטויים מתורגמים שחוזרים על עצמם
• מילים באנגלית שנכתבו באותיות עבריות
• פסקאות שנפתחות שוב ושוב באותה צורה
• אוצר מילים מצומצם ומשפטים ארוכים מדי
• האם יש במאמר מספרים, שמות, תאריכים וניסיון אמיתי
• חפיפה בין מאמרים שעוסקים באותו נושא

התוצאה היא דוח מסודר: כל דף, אילו סימנים נמצאו בו, כמה, ודוגמאות מהטקסט, וכל ממצא מסומן לפי חומרה. כך רואים מיד אילו מאמרים צריכים רק ניקוי, אילו צריכים עריכה עמוקה ואילו כדאי לכתוב מחדש. בסריקת ה-AI שלנו הדוח מגיע תוך 48 שעות.

הסיפור שאני שומע הכי הרבה: בעל אתר עבד עם כותב חיצוני, והכותב התחיל להיעזר ב-ChatGPT בלי לספר לו. הוא רואה את התנועה יורדת ולא מבין למה, עד שהדוח מראה לו שחלק גדול מהמאמרים מסומנים. מכאן ההחלטה פשוטה יותר: מתחילים מהמאמרים שמביאים הכי הרבה תנועה ופניות, ולא מנסים לתקן הכל בבת אחת.

תהליך התיקון: ניקוי טכני, קריאה בקול ועריכה של דובר עברית

תיקון של מאמר שנכתב במודל הוא לא רק החלפה של מילים. אני עובד בשלושה שלבים. הראשון הוא ניקוי טכני של הסימנים הברורים:

• קו ארוך הופך לפסיק, לנקודה או למקף רגיל
• מירכאות מעוגלות הופכות למירכאות רגילות
• ״טראפיק״ הופך לתנועה, ״פידבק״ למשוב, ״קליק״ להקלקה
• ״באופן כללי״ הופך ל״בדרך כלל״, ״יתרה מכך״ ל״ויותר מזה״, ״בנוסף לכך״ ל״וגם״
• ״אינו״ הופך ל״לא״, ו״על מנת ש…״ ל״כדי ש…״

השלב השני הוא קריאה בקול. קוראים את המאמר בקול רם, ובכל מקום שמתעכבים או שהמשפט נשמע כמו תרגום, מתקנים. זו הבדיקה הטובה ביותר, כי האוזן של כותב מנוסה תופסת דברים שאף כלי לא מסמן. השלב הזה לוקח בערך 15 עד 30 דקות למאמר ממוצע.

השלב השלישי הוא עריכה של דובר עברית שהוא גם כותב מקצועי. הוא בודק אם המאמר מרגיש טבעי, אם הקול נשמע אנושי, איפה יש חזרות ואיפה חסרה דוגמה. בשלב הזה מוסיפים את מה שהמודל לא יכול לייצר: דוגמאות מהעסק, מספרים אמיתיים וסיפורים מהשטח.

בפועל, מאמר של 2,000 מילים עובר את שלושת השלבים בערך בשעתיים. זה מהיר בהרבה מכתיבה מחדש, שלוקחת לרוב כמה שעות טובות, והתוצאה נקראת כמו טקסט שכתב אדם.

דוגמאות לפני ואחרי בעברית

הכי קל להבין את זה בדוגמאות. הנה שלוש פסקאות לפני ואחרי, בסגנון שאני פוגש באתרים שמגיעים אליי.

דוגמה 1: מאמר על קידום אתרים

לפני: "באופן כללי, אסטרטגיית SEO מוצלחת מבוססת על שילוב של מספר פקטורים מרכזיים: מחקר מילות מפתח, יצירת תוכן איכותי, ובניית בקלינקס מאיכותיים. יתרה מכך, חשוב להבין שגוגל מעדיפה אתרים עם טראפיק אורגני יציב ופידבק חיובי מצד המשתמשים."

אחרי: ״אסטרטגיית קידום טובה משלבת שלושה דברים: מחקר מילות מפתח, תוכן שבאמת מועיל, וקישורים מאתרים אחרים. ותוכן מועיל הוא תוכן שבו הגולש מוצא את מה שחיפש, ולא חוזר לחפש במקום אחר.״

שינויים: ״באופן כללי״ ו״יתרה מכך״ נמחקו, ״טראפיק״ ו״פידבק״ הוחלפו בעברית, ״בקלינקס״ הפך לקישורים מאתרים אחרים, והמשפט קוצר ופוצל. במקום טענה כללית נוסף הסבר מה זה תוכן מועיל.

דוגמה 2: מאמר על חוויית משתמש

לפני: "חוויית משתמש איכותית היא הבסיס לאתר מצליח. חשוב לציין שמשתמשים מודרניים מצפים לטעינה מהירה, ניווט אינטואיטיבי, ועיצוב responsives. בנוסף לכך, חשוב להבין שכל קליק שמתעכב מעבר ל-3 שניות מוביל לנטישה."

אחרי: "חוויית משתמש טובה היא הבסיס לאתר שעובד. הגולשים מצפים לטעינה מהירה, ניווט פשוט, ועיצוב רספונסיבי. וכשדף נטען לאט, חלק מהגולשים פשוט עוזבים. ראינו את זה לא פעם בנתונים של אתרי לקוחות."

שינויים: הוסרו "חשוב לציין", "בנוסף לכך", "חשוב להבין" – שלושה ביטויים שהם דגלים אדומים. "responsives" הפך לרספונסיבי. "קליק" הפך להקלקה. נוסף קול אישי בסוף.

דוגמה 3: הקדמה לבלוג טכני

לפני: "אינו ניתן להפריז בחשיבות של אופטימיזציה מתמשכת. כדי להבטיח שהאתר שלך יישאר רלוונטי, חשוב להעמיק בכל היבט של הפלטפורמה, מהשרת ועד לקופירייטינג, ולוודא שכל פיצ'ר תורם לחוויית המשתמש."

אחרי: "אופטימיזציה היא לא משימה חד פעמית, היא תהליך שלא נגמר. כדי שהאתר שלכם יישאר רלוונטי, צריך לטפל בכל שכבה – מהשרת ועד הכתיבה השיווקית – ולבדוק שכל תכונה באמת תורמת למשתמש."

שינויים: ״אינו ניתן להפריז״ הוחלף בטענה פשוטה, ״להעמיק״ הוחלף בפעולה ספציפית, ״קופירייטינג״ הפך לכתיבה שיווקית ו״פיצ׳ר״ לתכונה, והפנייה עברה מ״שלך״ ל״שלכם״. גם המשפט קוצר ופוצל לשניים.

מתי לתקן ומתי לכתוב מחדש

זו אחת השאלות שאני שומע הכי הרבה. בעל האתר רואה בדוח שעשרות מאמרים מסומנים, ושואל: לתקן או לכתוב מחדש? התשובה תלויה בכמות הסימנים ובאופי המאמר.

מעט סימנים ומבנה טוב: ניקוי מספיק. המבנה טוב והמידע נכון, רק הסגנון מסגיר את המקור. ניקוי טכני וקריאה בקול, ותוך פחות משעה המאמר נקרא אחרת לגמרי.

הרבה סימנים, אבל יש על מה לבנות: עריכה עמוקה. עוברים פסקה אחרי פסקה, מוסיפים דוגמאות, מעדכנים נתונים ומכניסים קול אישי. זה לוקח שעתיים עד שלוש למאמר, ועדיין משתלם, כי המבנה ומילות המפתח שהמאמר מדורג עליהן נשמרים.

אין בסיס לתיקון: כותבים מחדש. מאמר שטחי, שחוזר על עצמו או שלא נשען על שום ניסיון אמיתי, עדיף לכתוב מחדש באותה כתובת, או במאמר חדש עם הפניה קבועה (301) מהכתובת הישנה.

ומתי לוותר על מאמר? אם הוא לא מדורג בשלושת העמודים הראשונים, לא הביא תנועה בחצי השנה האחרונה, וגם בכלי של גוגל לבעלי אתרים לא רואים לו חשיפות של ממש, אפשר פשוט להסיר אותו. אין סיבה להחזיק עשרות מאמרים שלא מביאים ערך, והסרה של התוכן החלש עשויה לעזור לשאר, כי לגוגל יש גם אותות ברמת האתר כולו.

אם אתם רוצים טיפול מקיף, בחבילות הקידום האורגני שלנו, שמתחילות ב-₪750 לחודש לפני מע״מ, בודקים את איכות התוכן לפני כל עבודה אחרת. אין טעם לבנות קישורים לאתר שמלא בטקסט ממוחזר.

עלות סריקה ותיקון מקצועי

בואו נדבר תכל'ס. כמה כל זה עולה. אני מציע כמה מסלולים, וההחלטה תלויה בגודל האתר ובחומרת הבעיה.

סריקת AI לאתר: ₪99 כולל מע״מ. סורקים את כל הדפים והפוסטים באתר, עד 500 פריטים בסריקה הבסיסית, ומקבלים דוח מפורט תוך 48 שעות: כל דף, אילו סימנים נמצאו, כמה מהם ודוגמאות מהטקסט, עם דירוג חומרה והסבר איך לתקן. אם הדוח לא נותן לכם ערך, מקבלים החזר מלא תוך 7 ימים.

תיקון האתר. מי שלא רוצה להתעסק בזה לבד יכול להזמין גם תיקון: מ-₪450 לאתר של עד 100 דפים, ₪850 עד 300 דפים ו-₪1,500 עד 500 דפים. התיקון כולל ניקוי של התווים, עריכה של הביטויים החשודים ושכתוב של פסקאות שנשמעות מתורגמות, ואחריו סריקה חוזרת בלי תשלום, עם דוח לפני ואחרי.

כתיבה מחדש. מאמרים שאין בהם בסיס לתיקון עדיף לכתוב מחדש, עם תמונות, סימון סכמה, תיאור חדש לתוצאות החיפוש וקישורים פנימיים. זה כבר שירות כתיבת מאמרים מקודמים, בחבילה חודשית שמתחילה ב-₪950 לפני מע״מ.

לא כל אתר צריך את כל המסלולים. ברוב המקרים מתחילים בסריקה, ורק אחרי שרואים את ההיקף מחליטים אם לתקן לבד, להזמין תיקון או לכתוב חלק מהמאמרים מחדש.

סיכום: מאיפה מתחילים

אם הבלוג שלכם מאבד תנועה אורגנית בלי הסבר ברור, כדאי לבדוק אם הוא מלא בתוכן שנכתב במודל ולא עבר עריכה. לא בגלל שגוגל מחפשת AI, אלא כי תוכן כזה לרוב לא נותן לקורא שום דבר חדש, ומאז מרץ 2024 גוגל מורידה תוכן כזה בתוצאות. הבשורה הטובה היא שאפשר לתקן בלי לכתוב הכל מחדש. רוב המאמרים צריכים שעה או שעתיים של עבודה מקצועית.

המפתח הוא לזהות את הבעיה לפני שהיא מחמירה. סריקה של האתר פעם ברבעון נותנת תמונה ברורה של המצב, ומאפשרת לתקן את הדפוסים הבעייתיים לפני שהם פוגעים בתנועה. בסריקת ה-AI לתוכן אתר אנחנו עובדים גם עם בלוגים קטנים של 20 מאמרים וגם עם אתרים גדולים, ותמיד מתחילים בסריקה.

אם אתם רוצים להבין איפה האתר שלכם עומד, או רק לשאול שאלה לפני שמזמינים, דברו איתי בוואטסאפ. שיחה של עשר דקות מספיקה כדי להבין אם הסריקה מתאימה לכם, וגם אם בסוף תחליטו לא לעבוד איתי, תצאו ממנה עם הבנה ברורה יותר של מצב האתר.