סרטון פרומו לאירוע, מדריך הפקה מקיף ל-2026
אירוע גדול מתחיל הרבה לפני שהאורח הראשון נכנס באולם. הוא מתחיל כשמישהו רואה את הסרטון בטלפון, עוצר את הסקרול, ומחליט שהוא חייב להיות שם. אני ארתור קלנדרוב, מפיק בשיווקנט, ואני עוסק כבר 12 שנה בהפקת וידאו לקמפיינים, וב-23 השנים האחרונות אני בונה קמפיינים דיגיטליים לאירועים, השקות וכנסים. במאמר הזה אעבור איתכם על כל מה שצריך לדעת על סרטון פרומו קולנועי לאירוע, מה זה כולל, כמה זה עולה, איך בונים אותו ככה שהוא ממש מוכר כרטיסים, ואיך מתזמנים את ההפצה לפני האירוע עצמו.
אני אסביר את ההבדל בין סרטון פרומו, טיזר וסרטון השקה. אעבור על תמחור לפי גודל אירוע. נדבר על קמפיין חי-טק מול פסטיבל מוזיקה מול השקת ספר. נראה איך Sora 2 ו-Veo 3 משנים את החוקים, איך לבחור מוזיקה ברישיון, ואיך לבדוק בעצמכם אם הסרטון שלכם באמת ימכור או רק יצבור צפיות לכבוד הצפייה. הגישה שלי פשוטה: לא מאפשרים יותר ממה שאפשר לקיים, ואחרי שמתחייבים, מקיימים בגדול.
תוכן העניינים 27 פרקים
מה זה סרטון פרומו קולנועי לאירוע
סרטון פרומו קולנועי לאירוע הוא קליפ קצר, בדרך כלל בין 30 ל-90 שניות, שמוכר את החוויה של האירוע לפני שהוא קורה. ההגדרה החשובה כאן היא המילה קולנועי. זה לא סרטון שנראה כמו תמונה נעה. זה סרטון שנראה כמו טריילר של סרט, עם תאורה דרמטית, מוזיקה שבונה מתח, חיתוכים מהירים בתוך פסקול שמתפתח, וטקסט מינימלי שמופיע ברגעים הנכונים.
ההבדל בין פרומו רגיל לפרומו קולנועי הוא ההבדל בין מודעה לבין רגע. פרומו רגיל מספר לכם מה יהיה באירוע. פרומו קולנועי גורם לכם להרגיש את האירוע מבעוד מועד. הצופה לא רואה רק את הלוגו של הכנס או את שם האמן, הוא רואה את עצמו באולם, את הזרקור עליו, את הריגוש של הרגע הראשון. זה הקסם של ז'אנר הקולנועי: הוא לא משכנע ראשונית, הוא מציב ציפייה.
מבחינה טכנית, הסרטון בנוי על שלושה רכיבים. הראשון, שפה ויזואלית עקבית: פלטת צבעים, סוג עדשות, סגנון צילום או רינדור שחוזרים על עצמם בכל הקליפ. השני, קצב: שינויי שוטים שמסונכרנים לפסקול, עם רגע נשימה במרכז שמרכז את הצופה. השלישי, בטחה ברורה: כותרת אחת, תאריך אחד, קריאה לפעולה אחת. בלי לבלבל את הצופה עם מידע עודף.
בפועל, רוב הסרטונים הקולנועיים שאני מפיק היום מעורבים, חלקם בצילום בלוקיישן, חלקם מומחזים, וחלק הולך וגדל נבנה כולו במנועי AI כמו Sora 2 או Veo 3. ההחלטה תלויה בתקציב, בלוח הזמנים ובסוג האירוע. כנס היי-טק עם 800 משתתפים יכול להישען על חומרים מאירועים קודמים. אירוע השקה חד-פעמי לפעמים יוקל יותר על AI כי אין מה לצלם מראש.
סרטון טיזר לאירוע מה זה כולל
טיזר לאירוע הוא הגרסה הקצרה ביותר של הקמפיין, בדרך כלל 10 עד 20 שניות. המטרה שלו לא לספר את הסיפור המלא אלא לזרוע סקרנות. הוא בא לפני הפרומו המלא בלוח הזמנים, ולעיתים גם מופץ מחדש קרוב יותר לאירוע כתזכורת אחרונה.
מה שנכנס לטיזר טוב הוא בעצם מה שלא נכנס. אין בו פרטים מלאים על מועד, מיקום או רשימת דוברים. יש בו רגע אחד שמטיל ספק או סקרנות: צל של במה, ידיים שמתחממות לפני יציאה, פס מוזיקה שמתחיל אך לא נגמר. מופיע התאריך, ולפעמים אפילו לא תאריך מלא אלא רק חודש. הסוד של הטיזר הוא להשאיר שאלה פתוחה, ולגרום לקהל לחזור עוד פעם להבין מה בדיוק הוא ראה.
במבנה האידיאלי שאני בונה ללקוחות, טיזר מתחלק לשלושה חלקים. הופעה, שניה או שתיים של דימוי לא מובן עד הסוף, שמייצר תהייה. בנייה, חמש עד שמונה שניות שמוסיפות שכבה של אווירה ומציגות סימן אחד יחיד שמרמז על האירוע (לוגו חבוי, מטפורה ויזואלית, צבע מותגי). תזמון, שתיים עד שלוש שניות שמראות תאריך, האשטאג של האירוע, ובמרכז משאירות חידה. אם הצופה מסיים את הטיזר ולא יודע בדיוק מה הוא ראה אבל רוצה לדעת, הטיזר עשה את העבודה.
במערכת קמפיין רחבה, טיזר הוא הקליפ הראשון שעולה לאוויר, בדרך כלל ארבעה עד שישה שבועות לפני האירוע. אחריו עולה הפרומו המלא, ואחר כך גרסאות ספציפיות לכל פלטפורמה. הטיזר לא בנוי להמיר במישרין, הוא בנוי לבנות רשימת תפוצה, לאסוף retargeting audience לקמפיין הממומן, ולשתול מותג בראש של מי שעוד לא מכיר.
אם הקצב המהיר של 15 שניות באינסטגרם Reels או בטיקטוק מפחיד אתכם, אני מבין. אבל בפועל, טיזר קצר נכון יכול להניע אלפי משתמשים להירשם לתזכורת ועוד יותר לחפש את שם האירוע. הקצר מנצח את הארוך כשמדובר בכניסה ראשונה לקהל.
סרטון השקת אירוע מה ההבדל מסרטון תדמית
זו אחת השאלות הכי שכיחות שאני נשאל. אז בואו נחדד. סרטון השקת אירוע הוא קליפ ממוקד שמטרתו ספציפית, לפתוח רישום, למכור כרטיסים, או להציג אירוע חד-פעמי לקהל מסוים. סרטון תדמית הוא רחב יותר, הוא מציג את הארגון, החברה או המותג, את הערכים, היכולות והסיפור הגדול. השניים יכולים לחיות באותו אקוסיסטם אבל הם לא מחליפים זה את זה.
ההבדל הראשון הוא בזמן. סרטון השקה חי שבועות בודדים. הוא רץ עד יום האירוע ולאחר מכן מוסר או מוחלף בסרטון אחר. סרטון תדמית חי שנה עד שלוש, ולעיתים אף יותר. ההשקעה בו מתפרסת על פני זמן, וההון שמושקע מצדיק את האריכות בגלל היחס בין עלות לחיים.
ההבדל השני הוא במבנה. סרטון השקה מתחיל בקריאה רגשית והופך לקריאה לפעולה. סרטון תדמית מתחיל בהצגת בעיה או חזון ומסתיים בהבטחה ארוכת טווח. ההשקה דוחפת לרכישה מיידית. התדמית בונה אמון לאורך זמן.
ההבדל השלישי הוא בקול הדיבור. בהשקה אני בונה גרסה אנרגטית, ישירה, עם מילים פשוטות שמובילות החלטה. בתדמית אני בונה גרסה רבדית, מהורהרת, עם תפקיד למסר עמוק יותר. שתיהן יכולות להיות מקצועיות ומפוצצות, אבל הן לא משתמשות באותו טון.
ההבדל הרביעי, וזה הפרקטי ביותר, הוא במה עושים אחרי. לסרטון השקה יש חיים אחרי האירוע, לפעמים גרסה משודרגת עם סיכום, לפעמים סרטון סיכום שנתי שיורש את השפה הויזואלית. סרטון תדמית לעיתים נדירות יורש משהו אחר, הוא קיים בפני עצמו ומשמש שדרת התקשורת הקבועה של המותג. אם אתם מנהלי שיווק או יזמים שמתחבטים מה צריך עכשיו, שאלו את עצמכם אם המטרה היא לפתוח מערך מכירה אד-הוק או לבנות את האמון של המותג בזמן הארוך. שתי תשובות מובילות לשני סרטונים שונים.
כמה עולה סרטון פרומו לאירוע גדול
אם הייתי נותן תשובה אחת לא הוגנת זה היה כמו לומר ₪15,000 או ₪80,000 ולסיים. במציאות, התמחור של סרטון פרומו לאירוע גדול תלוי בשבעה משתנים שצריך לשקלל יחד. אסביר אותם כי ככה תוכלו להעריך גם עבודה שלי וגם הצעות מחיר ממקומות אחרים בעין יותר חדה.
- חומר גלם, האם יש לכם צילומים קיימים, או שצריך יום הפקה חדש.
- משך הסרטון ומספר הגרסאות, סרטון אחד מול מארג של 3-5 גרסאות פלטפורמה.
- קריינות, שחקנים ודוברים, כמה שפות, האם מופיע ספיקר ידוע.
- מוזיקה, library מול הזמנת לחן מותאם.
- מורכבות אפקטים, מ-2D פשוט ועד 3D, סימולציות ופירוטכניקה דיגיטלית.
- מסירת זכויות וקבצי מקור, רינדור סופי בלבד מול project files מלאים.
- לוח זמנים, הפקה רגועה של חודש מול הפקה דחופה של שבוע.
המשתנה הראשון הוא חומר גלם. אם יש לכם צילומים קיימים מאירועים קודמים, זה מוריד את המחיר משמעותית. אם צריך לארגן יום צילום שלם עם צוות, צייד, סאונד, גריפ, אנחנו מוסיפים יום הפקה שלם וזה משפיע על הציר התקציבי. בקצה השני, אם מפיקים את כל הסרטון על AI ולא מצלמים כלל, היום הזה נחסך אבל מתווסף זמן רב יותר של אנימטור או prompt engineer.
המשתנה השני הוא משך הסרטון ומספר הגרסאות. סרטון אחד של 60 שניות זה משהו אחד. שלוש גרסאות (15, 30, 60) זה מארג שלם. כל גרסה נוספת מוסיפה לעריכה, לאישורים, לרינדור. בקמפיין רציני אני בונה לפחות חמש גרסאות שונות לפי פלטפורמות.
המשתנה השלישי הוא קריינות, שחקנים ודוברים. סרטון בלי קריינות הוא דבר אחד. סרטון עם קריינות בעברית, באנגלית ובערבית הוא אחר לגמרי. סרטון שמופיע בו ספיקר ידוע שמשתתף באירוע, מוסיף תיאום, נסיעות, פינוי לוח זמנים.
המשתנה הרביעי הוא מוזיקה. בלי רישיון אסור להעלות. רישיון library טוב נע בין מאות לאלפים בודדים של שקלים. הזמנת לחן מותאם, עשרות אלפים. בחירה נכונה כאן יכולה לשנות את הסיפור הכספי.
המשתנה החמישי הוא מורכבות אפקטים. ז״ל קליפים פשוטים. אבל ברגע שמדובר בשילוב ב-3D, סימולציות, פירוטכניקה דיגיטלית, גרפיקה מורכבת, הזמן בעריכה מתארך פי שלוש.
המשתנה השישי הוא מסירות זכויות וקבצי מקור. לקוח שמעוניין רק בגרסת רינדור סופית משלם פחות מלקוח שרוצה את כל קבצי project, B-roll מלא וזכויות שימוש כלל-עולמיות.
המשתנה השביעי, ולא פחות חשוב, הוא לוח זמנים. הפקה דחופה של שבוע מול הפקה רגועה של חודש, ההפרש יכול להגיע לעשרות אחוזים. צוות שעובד בלילות עולה יותר מצוות שעובד ביום.
טווח שאני נותן לאירועים גדולים: בדרך כלל אנחנו מדברים על 25,000 עד ₪90,000 לסרטון פרומו מלא לאירוע גדול, כולל גרסאות לפלטפורמות שונות. כנס היי-טק עם כמה מאות משתתפים בסביבת 30,000-₪50,000. פסטיבל גדול או אירוע מוזיקה עם פוטנציאל מסחרי גבוה לפעמים יורד 60,000-₪90,000. דברו איתי לפני שאתם סוגרים, חצי שעה שיחה יכולה לחסוך לכם הרבה כסף.
ואם תהיתם, כן, יש גם הפקות שיוצאות מתחת ל-25,000. בדרך כלל אלה אירועים שמסתפקים בעריכה של חומרים קיימים בלי הפקה חדשה, או שהם מסוגים פשוטים יותר (סדנת יום אחד למשל). אבל לאירוע גדול ש-300 איש ומעלה משלמים עליו כרטיס, להפיק מתחת לטווח הזה זה לקחת סיכון תקציבי על מנת לחסוך באזור שדווקא משפיע מאוד על המכירות.
מחיר טיזר וידאו של 15 שניות לאירוע
טיזר של 15 שניות נשמע כמו פרויקט קטן, ובמובן מסוים הוא באמת קצר יותר בעריכה. אבל בעבודה האמיתית, טיזר טוב דורש הרבה יותר חשיבה מסרטון של 60 שניות. כי 15 שניות מחייבות לוותר על כל מה שלא הכרחי, וזה החלק הקשה.
המחיר של טיזר עצמאי, כלומר מבלי שהזמנתם פרומו מלא, נע בטווח של 6,000 עד ₪18,000. למה הטווח רחב? בגלל שלושה דברים. ראשית, חומר הגלם. אם יש לכם צילומים מאירועים קודמים שאני יכול לערוך מהם, אנחנו בקצה התחתון. אם אני צריך להפיק את הויזואל מאפס (בצילום או בעזרת AI), הקצה העליון.
שנית, מי כותב את הקריאייטיב. הרעיון של טיזר הוא רוב הערך. אם אתם מגיעים אלי עם רעיון מגובש, חוסכים בזמן שלי וזה משפיע. אם אנחנו בונים את הרעיון יחד, יש סשן קריאייטיב נוסף.
שלישית, מספר הגרסאות. טיזר אחד או שלוש גרסאות? לרוב הקמפיינים אני ממליץ להפיק שני טיזרים שונים, לבדוק איזה ביצועיו טובים יותר בקמפיין ממומן ב-Meta, ואז לדחוף תקציב בעיקר על המנצח.
אם אתם רוצים טיזר כחלק מחבילת פרומו מלאה, המחיר משתנה לטובתכם. הטיזר נגזר מאותם חומרים שמשמשים את הפרומו, כך שהעלות השולית קטנה. בדרך כלל אני מתמחר את הטיזר כתוספת של 3,000-₪5,000 מעל הפרומו הראשי.
המלצה שלי לקמפיין אירוע, אל תפיקו רק טיזר. טיזר לבדו מייצר עניין אבל לא ממיר. תפיקו טיזר + פרומו + לפחות שתי גרסאות פלטפורמה. זה הסט המינימלי שעובד.
וטעות שאני רואה שוב ושוב: לקוחות שלוקחים את הטיזר ומשתמשים בו גם בקמפיין הקר וגם בקמפיין הסגירה לפני האירוע. הטיזר נועד לקצה הראשון של ה-funnel. בקצה הסגירה צריך לעבור לסרטון יותר מפרט שמשכנע את מי שכבר הראה עניין. דברו איתי לפני שאתם תוקעים את אותו טיזר בכל שלב.
עלות סרטון השקה לכנס מקצועי
כנס מקצועי הוא חיה אחרת מאירוע צרכני. הקהל יותר ספציפי, ההכנסה ליחיד גבוהה יותר, וההחלטה לקנות כרטיס דורשת יותר בירור. לכן הסרטון לא רק חייב להיראות טוב, הוא חייב לבסס סמכות, להראות שזה הכנס שמשפיעני התעשייה מגיעים אליו, ולענות על השאלה הסמויה של המשתתף: מה אני אקח מזה?
הטווח שאני רואה בעבודה עם כנסים מקצועיים בארץ נע בין 18,000 ל-₪55,000 לסרטון השקה מלא. כנס היי-טק בינלאומי בארץ עם 500-1500 משתתפים נופל בדרך כלל באמצע, בסביבת 30,000-₪45,000. כנס מקומי קטן יותר, של ארגון מקצועי או איגוד, בסביבת 18,000-28,000.
מה נכלל בטווח הזה? ראשית, סרטון מרכזי באורך 60-90 שניות שמתאים לדף הנחיתה ולקמפיינים. שנית, גרסת LinkedIn מותאמת. שלישית, גרסת אינסטגרם Reels או YouTube Shorts. רביעית, וזה חשוב, testimonial video או shoutout video של דובר אחד שאי אפשר לוותר עליו (מנכ״ל הארגון, ספיקר מרכזי).
מה לא נכלל בדרך כלל? צילום בלוקיישן באירוע עצמו. סרטון אחרי הכנס (aftermovie). תרגום לשפות זרות מעבר לעברית-אנגלית. תוספות של אנימציות 3D מורכבות. מסע ב-AI מותאם עם כמה דוברים מוכרים בקיר. כל אחד מאלה מוסיף 5,000-15,000 בנפרד.
כמה משתנים שמייקרים סרטון לכנס מקצועי: חיוב ל-NDA על תכנים ספיקרים שלא נחשפו עדיין. צילום ראיון עם דובר שמסתובב בעולם וקשה לתאם איתו. תרגום ערבי או רוסי לקהל בארץ. ויזואל בסגנון מאוד ספציפי (למשל סגנון Cyberpunk לכנס סייבר, או סגנון מינימליסטי לכנס פינטק).
וטיפ אחד שמיועד מנהלי שיווק שמובילים תקציב כנס: אל תחשבו רק על הסרטון הראשי. תכננו שלוש שלבים של סרטונים, טיזר ראשוני, פרומו מלא, וסרטון urgency של 48 שעות לפני הסגירה. הסט הזה ביחד בדרך כלל עולה 35,000-₪60,000 ועובד הרבה יותר טוב מסרטון אחד בכל מחיר.
איך בונים סרטון פרומו לאירוע שגורם לאנשים לקנות כרטיס
המעבר מצופה לקונה כרטיס הוא תהליך מנטלי שאני בונה לסרטון בארבעה שלבים. כל סרטון פרומו טוב שאני מפיק עובר את ארבעת השלבים האלה. ההבדל בין סרטון שנראה מקצועי אבל לא ממיר לבין סרטון שמוכר כרטיסים הוא בדיוק בנקודה הזו.
שלב ראשון, hook. שתי שניות פתיחה שעוצרות סקרול. זה לא לוגו, זה לא קרדיט, זה לא כותרת. זה רגע ויזואלי שמסרב להישכח, חתיכת קונפטי באוויר בהילוך איטי, פנים שמתרגשות בקריאת שם, דלת שנפתחת לאולם מלא. הצופה הראשון חייב להפסיק בסקרול לפני שהמוח שלו מקבל החלטה. אם אתם רוצים לבדוק את ה-hook שלכם, שלחו לחבר את 3 השניות הראשונות בלי הקשר נוסף. אם הוא ביקש לראות עוד, ה-hook עובד.
שלב שני, promise. ארבע עד שמונה שניות שמציגות את הבטחת החוויה. לא רשימת דברים שיהיו באירוע, אלא תחושה אחת שהצופה ירוויח. במקום לכתוב "10 הרצאות, 5 פאנלים, ארוחה כשרה", תראו רגע של מישהו שמקבל תובנה ומחייך. במקום לכתוב "3 סטדגי", תראו את הלהבה של הסטייג' השני נדלקת. הצופה לא קונה תוכן, הוא קונה את עצמו עם החוויה.
שלב שלישי, proof. שש עד שתים-עשרה שניות שמראות שזה כבר עבד. צילומים מאירוע קודם, ציטוטים של משתתפים, לוגואים של דוברים מוכרים, מספרים על כמות המשתתפים בשנה שעברה. הצופה במצב הזה כבר מתחיל לרצות אבל המוח שלו מחפש סיבה לסרב. ה-proof סוגר את הסירוב הזה.
שלב רביעי, urgency + CTA. שלוש עד שש שניות אחרונות. תאריך מדויק. early bird שנגמר. כמות כרטיסים מוגבלת. כפתור או טקסט שאומרים בדיוק מה לעשות עכשיו. שגיאה נפוצה, סיום עדין מדי בלי החלטה ברורה. הצופה חייב לדעת מה השלב הבא תוך שתי שניות, אחרת הוא ימשיך לסקרול.
כמה גרסאות צריך להכין לקמפיין פרומו של אירוע
שאלה שאני מקבל הרבה. התשובה תלויה בגודל הקמפיין, אבל אתם הולכים להופתע מהמינימום. לקמפיין רציני של אירוע שמטרתו למכור כמה מאות עד אלפי כרטיסים, אני בונה לפחות שש גרסאות. לפעמים אפילו תשע או עשר. למה? כי כל פלטפורמה צורכת מימד אחר ומשך שונה, וכי קהלים שונים מגיבים לפתיחות שונות.
הגרסה הראשונה, סרטון מלא 60 שניות בפורמט 16:9. זה הסרטון שיושב בדף הנחיתה, ב-YouTube, ובפרסום מקצועי ל-LinkedIn. הוא הסרטון "הרשמי".
הגרסה השנייה, גרסת אנכי 9:16 של 30 שניות. זה הסרטון שרץ באינסטגרם Reels, בטיקטוק, וב-YouTube Shorts. הוא לא חיתוך של הסרטון הראשי, הוא בנייה מחדש עם קומפוזיציה אנכית מתאימה, כותרות גדולות יותר, וקצב מהיר יותר.
הגרסה השלישית, טיזר 15 שניות אנכי. גרסה הכי קצרה שמיועדת לקצה הראשון של ה-funnel ולקמפיין retargeting אחרי שצופה ראה את הטיזר הארוך יותר.
הגרסה הרביעית, גרסת ריבוע 1:1 של 30 שניות. זה לפיד אינסטגרם רגיל, לפייסבוק במובייל, ולמודעות באנר וידאו של Meta.
הגרסה החמישית, גרסת urgency של 48 שעות לפני האירוע. אותה שפה ויזואלית אבל עם הודעה ברורה: "מחר/היום בלבד, כרטיסים אחרונים". זה סרטון שאני בונה לפעמים ביום של האירוע אם יש מקום לסיבוב אחרון.
הגרסה השישית, קליפ ספיקר ספציפי. אם יש לכם דוברים מרכזיים, כל אחד מקבל קליפ 15-20 שניות עם פנים שלו ומשפט שלו. הקליפים האלה רצים בפרסום ממומן לקהלים שמתעניינים בנושא שהוא מדבר עליו.
אם רוצים לעלות שלב, אני בונה גם 7-9, שכוללים גרסת אנגלית לקהל בינלאומי, גרסת ראיון מורחב של 90 שניות עם דובר אחד שמסביר על האירוע בקול שלו, וגרסת recap שעולה במייל הסגירה. הסט המוצלח הוא לא של סרטון אחד אלא של מערכת מסונכרנת.
איך מתזמנים פרסום של סרטון פרומו לפני האירוע
תזמון לא נכון יכול לבזבז סרטון נהדר. אני עובד לפי לוח של 4 שלבים, שמתחיל בערך 6-8 שבועות לפני האירוע ומסתיים בערב האירוע עצמו. בכל שלב יש סרטון אחר, קהל אחר, ומטרה אחרת.
שלב 1, awareness, נפתח 6-8 שבועות לפני. בשלב הזה עולה הטיזר הראשון, לרוב 15 שניות, בלי פרטים מלאים. המטרה לא להמיר אלא לזרוע. הקמפיין רץ ל-cold audience רחב, על interests של תחום האירוע, ועם תקציב יומי נמוך-בינוני. הסרטון הזה ידוע לאסוף views בעלות נמוכה ולבנות retargeting audience לסיבובים הבאים.
שלב 2, consideration, מתחיל 4-5 שבועות לפני. עכשיו עולה הפרומו המלא של 60 שניות, בכל הפלטפורמות, וגם מתחיל קמפיין ממוקד יותר ל-warm audience (כל מי שצפה בחצי מהטיזר, או שהגיע לדף הנחיתה). בשלב הזה גם רץ ה-email marketing הראשון לרשימת התפוצה הקיימת, עם הסרטון מוטמע. הצופה כבר חשוף לאירוע, עכשיו מקבל את הסיפור המלא.
שלב 3, conversion, נפתח 2-3 שבועות לפני. עכשיו עולים סרטוני דוברים ספציפיים, קליפים תמתיים, וקריאות עם early bird. רץ קמפיין ממוקד ל-high-intent audience, כל מי שצפה בסרטון הראשי או נכנס לדף תמחור. תקציב יומי הולך ועולה. כל הזמן מסתכלים על ROAS ועל cost per ticket.
שלב 4, urgency, נפתח 5-7 ימים לפני. עולה הסרטון של 48 שעות לפני, וגם מערכת תזכורות במייל וב-SMS. הקמפיין מצומצם לקהל הכי חם, מי שהוסיף כרטיס לעגלה ולא שילם, מי שביקר במחירון מספר פעמים, מי שצפה בכל הסרטונים. גם פתיחה של פרסום שמודיע על last call בערב הראשון.
שעות פרסום ביומיות. בישראל, השעות הכי טובות לפרסום וידאו של אירועים מקצועיים הן 19:00-22:00 בערב, ולאירועים צרכניים 11:00-13:00 בצהריים וב-21:00-23:00. אבל זה משתנה לפי קהל ספציפי, ואני תמיד עושה A/B Testing בימי הקמפיין הראשונים.
וטיפ אחרון על תזמון: אל תפסיקו את הקמפיין ביום של האירוע. תמשיכו עוד שעתיים אחרי הפתיחה. נכנסים אנשים שמחליטים ברגע האחרון, וזה דווקא קהל שממיר גבוה.
סרטון פרומו לאירוע מול פוסטר סטטי – מה ממיר יותר
אני אתן תשובה ישירה ואז אסביר. סרטון פרומו ממיר משמעותית יותר מפוסטר סטטי כשמטרת הקמפיין היא יצירת לידים, מכירת כרטיסים, או הצבת אירוע חדש בתודעה. פוסטר סטטי ממיר יותר מסרטון במקרים ספציפיים מאוד, בדרך כלל כשמדובר בקהל שכבר מכיר את האירוע ומחפש רק את התאריך.
| פרמטר | סרטון פרומו | פוסטר סטטי |
|---|---|---|
| שלב funnel | קהל קר, awareness | קהל חם, urgency |
| CTR ב-Meta | גבוה | נמוך-בינוני |
| עלות impression | גבוהה | נמוכה |
| conversion rate | גבוה כשהקריאייטיב חזק | גבוה בקהל שכבר מכיר |
| עלות הפקה | אלפי ₪ ויותר | מאות ₪ |
| טוב במיוחד ל | אירוע חדש, מותג שצריך לבנות | תזכורת לקהל מודע |
למה? כי הפוסטר הסטטי לא מספר סיפור. הוא נותן מידע. אם הצופה לא מכיר את האירוע, מידע לבדו לא יצור עניין. אם הוא כן מכיר, פוסטר נותן לו את מה שהוא צריך מהר. השאלה היא תמיד באיזה שלב של המודעות הקהל שלכם נמצא.
מהבחינה של נתונים מהתעשייה, וידאו ממומן ב-Meta בדרך כלל מציג CTR גבוה משמעותית מתמונה סטטית באותו קמפיין, אבל גם cost per impression גבוה יותר. הנקודה היא שה-conversion rate בדרך כלל מצדיק את ההפרש, כי הצופה שצפה בסרטון מגיע לדף הנחיתה כבר עם מודעות גבוהה יותר ופחות צריך שכנוע נוסף. בעיתון מקצועי או בדוח Wyzowl על וידאו שיווקי, ההמרה של וידאו עולה על תמונה ברוב הקטגוריות (Wyzowl State of Video 2025).
אבל יש סייגים חשובים. ראשית, סרטון רע ממיר פחות מתמונה טובה. אם הסרטון לא מקצועי, נראה אמטריאלי, או מבולגן בקצב, הוא יחבל בתפיסת המותג ובאמינות האירוע. שנית, סרטון בלי עיבוד נכון לפלטפורמה (אנכי לסטוריז, מרובע לפיד) לא ינצח תמונה שעוצבה במיוחד לפורמט. שלישית, פוסטר טוב עם copy חזק יכול להתחרות בסרטון בינוני.
ההמלצה הכנה שלי: לקמפיין אירוע אחד, אל תבחרו בין סרטון לפוסטר, תעבדו עם שניהם. הסרטון ירוץ בשלבים 1-2 של הקמפיין (awareness, consideration), והפוסטר ירוץ בשלבים 3-4 (conversion, urgency). כשמישהו כבר ראה את הסרטון פעמיים, פוסטר עם המידע התמציתי דווקא ינצח כי הוא יוצר חזרה ויעילות.
סרטון פרומו ב-AI מול צילום מקצועי באירוע
זו שאלה שלפני שנתיים הייתה תיאורטית והיום היא יום-יומית. נכון לאמצע 2026, AI כבר לא חלופה זולה, הוא לפעמים החלופה היותר טובה. אבל לא תמיד. אני אתן לכם את ארבעת הקריטריונים שאני בודק מול כל לקוח.
קריטריון ראשון, סוג האירוע. אם זה אירוע חוזר שהיה ב-3-5 שנים האחרונות ויש לכם חומרי ארכיון, צילום קודם מקצועי יותר טוב מ-AI. למה? כי האותנטיות של אנשים אמיתיים שכבר היו באירוע אי אפשר לזייף. רואים את הקהל, את הרגעים, את הטעם של המקום. אם זה אירוע חדש בלי היסטוריה, AI יכול לבנות סצנות שעדיין לא קיימות.
קריטריון שני, תקציב. הפקת צילום באירוע, אפילו אם זה אירוע קודם, דורשת צוות, ציוד, ולעיתים גם הצוות של האירוע עצמו. AI מאפשר להפיק סצנות חדשות בזמן קצר ובחלק מהעלות של הפקה מסורתית. עם זאת, איכות AI ברמת קולנוע דורשת prompt engineer מנוסה, לא כל אחד יכול לקבל את האיכות הזו בעבודה עצמית.
קריטריון שלישי, סוג הסצנות. AI ב-2026 עוצמתי מאוד לסצנות אווירה: אולם מלא, אש על במה, הילוך איטי, רגעי קהל. הוא חלש יותר ביצירת פנים מסוימות של דמויות אמיתיות, ובדיוק ויזואלי של מקום מסוים. אם האירוע מתקיים באוניברסיטה מסוימת או בהיכל ספציפי שכולם מכירים, AI יציג מקום דומה אבל לא זהה, וזה יכול להפריע.
קריטריון רביעי, סוגיית האתיקה והשקיפות. אני אישית מקפיד לציין בקרדיטים של סרטון שהשתמשנו ב-AI כשהשתמשנו. רוב הקהל לא מתנגד אם זה ברור שזה אווירה, אבל מתנגד בחריפות אם זה נראה כמו צילום של אנשים אמיתיים שלא היו שם. לאירועים מקצועיים, אני ממליץ לערב לפחות חומרי גלם של דוברים אמיתיים לצד הסצנות מ-AI.
תשובה פרקטית. רוב הסרטונים שאני מפיק היום הם היברידיים, צילום של דוברים, לוגואים, פרטים אמיתיים, וב-AI את האווירה, את ה-establish shots, ואת השוטים שלא היה אפשר להפיק במציאות. השילוב הזה נותן את היחס הכי טוב בין איכות לעלות.
טיזר קצר מול סרטון פרומו מלא של דקה
שני סוגי הסרטון לא מתחרים זה בזה, הם משלימים. השאלה הנכונה היא לא איזה מהם, אלא איך לעבוד עם שניהם. אני אסביר את התפקיד של כל אחד.
טיזר קצר, 10-20 שניות. תפקיד עיקרי, לעצור סקרול, להציג מותג, להציג תאריך/מקום, לזרוע סקרנות. הוא נועד לקצה הראשון של ה-funnel, כלומר לקהל קר שעוד לא מכיר את האירוע. CPM נמוך יותר, CPC נמוך יותר, view-through rate גבוה יותר. אבל ה-conversion rate המיידי נמוך, צופה אחד מתוך מאות יקנה כרטיס ישירות מטיזר.
סרטון פרומו מלא של 60 שניות. תפקיד עיקרי, להסביר, לשכנע, להמיר. הוא נועד לקצה האמצעי וקצה הסגירה של ה-funnel. הצופה בשלב הזה כבר ראה משהו על האירוע (אולי טיזר, אולי פוסט אורגני, אולי email). הסרטון הזה נותן את כל הסיפור, מה האירוע, מי הדוברים, איזה ערך הצופה ירוויח, ולמה כדאי לקנות עכשיו. CPM גבוה יותר, אבל ה-conversion rate גבוה משמעותית.
ניסיון משותף לשניהם, הטעות הכי שכיחה היא להפיק רק אחד מהם. לקוחות שמפיקים רק טיזר מקבלים הרבה צפיות זולות אבל מעט המרות. לקוחות שמפיקים רק פרומו מלא משלמים יקר על הצפייה הראשונה ולא בונים שלב מקדים. שניהם ביחד יוצרים מסלול: הטיזר מקרר את הקהל, הפרומו ממיר אותו.
ואיך מחלקים תקציב? בקמפיין רגיל אני ממליץ על כשני-חמישיות מהתקציב הממומן לטיזר וכשלושה-חמישיות לפרומו ולסרטוני הסגירה. הטיזר רץ ראשון, אוסף retargeting audience, ואז הפרומו רץ ספציפית לאודיינס הזה ומקבל הצדקה ב-cost per ticket נמוך משמעותית.
אם אתם חייבים לבחור רק אחד מהם (תקציב מוגבל), הלכו לפרומו מלא. הוא יתפקד גם כסרטון explainer גם בקמפיין ממומן וגם בדף הנחיתה. טיזר בלי פרומו תומך זה שריפת תקציב.
Sora 2 ו-Veo 3 לסרטון פרומו לאירוע – מה עדיף
שני המנועים הגדולים של AI לוידאו ב-2026 הם Sora 2 של OpenAI ו-Veo 3 של Google. אני משתמש בשניהם, ויש לי תשובה מנומקת איזה עדיף לאיזו משימה. אבל קודם, שניהם רחוקים מלהיות מושלמים, וההבדלים ביניהם הולכים ומצטמצמים עם כל עדכון.
Sora 2 חזק יותר בתחום שלושת אלה: סצנות מורכבות עם כמה דמויות, אווירה קולנועית, פרטים זעירים בתאורה ובטקסטורות. אם אתם רוצים לבנות שוט של אולם מלא בתאורת זרקור עם מאות אנשים, Sora 2 בדרך כלל ייתן תוצאה יותר אמינה. גם בעבודה עם תנועת מצלמה (dolly, crane, פעולת steadicam) הוא נותן תוצאות חלקות יותר.
Veo 3 חזק יותר בתחום שלושת אלה: עקביות של דמות לאורך כמה שוטים, סנכרון שפתיים לדיבור, ו-text-to-video מהיר באיכות סבירה. אם אתם רוצים שתופיע אותה דמות בכמה סצנות אחרות והיא תיראה זהה (אותם בגדים, אותם פנים, אותה תסרוקת), Veo 3 עדיף. ובאשר לדיבור, Veo 3 ב-2026 מסוגל לסנכרן שפתיים לעברית באופן סביר, מה שעדיין מאתגר ל-Sora 2.
מה שאני עושה בפועל הוא לשלב בין השניים. סצנות אווירה, סצנות קולנועיות גדולות, סצנות מצלמה דינמיות, ב-Sora 2. סצנות עם דובר ספציפי (אפילו אם הוא דמות AI), סצנות עם דיבור, סצנות שצריכות עקביות לאורך כמה שוטים, ב-Veo 3. ויש גם סצנות שאני בודק בשני המנועים ובוחר את הגרסה הטובה יותר.
שני המנועים יש להם נושא משותף שצריך לדעת: המגבלות של אורך הקליפ. נכון לעכשיו, רוב ה-clips נוצרים בקצב של 5-10 שניות. סרטון פרומו של 60 שניות מורכב מ-8-12 קליפים שמחוברים. זה דורש prompt engineering ועריכה, לא לחיצה אחת על כפתור.
וכלי שלישי שאני משתמש בו לעיתים, גם אם לא כמנוע מרכזי, הוא Seedance 2.0 של ByteDance. הוא חזק מאוד באנימציה סטיילית, וכשהאירוע מצריך מראה לא ריאליסטי (למשל פסטיבל יצירתי או אירוע ילדים), הוא יכול לתת תוצאה מיוחדת. ל-Runway יש תכונהים טובים לעריכה, פחות לגנרציה.
המסקנה למי שמתחבט, אל תבחרו בין השניים. דברו עם מי שמתמחה בשניהם. רוב הסרטונים ה-AI הטובים שאני רואה בשנה האחרונה משולבים מ-2-3 מנועים, לא ממנוע יחיד.
כלים להפיק סרטון פרומו לאירוע בלי לצלם בלוקיישן
הפקת סרטון פרומו לאירוע בלי שום צילום בלוקיישן זה תרחיש שעוד לפני שלוש שנים לא היה אפשרי, ועכשיו זה משהו שאני עושה הרבה. הנה רשימה מסודרת של הכלים שאני משתמש בהם.
ראשית, לגנרציית סצנות וידאו. Sora 2, Veo 3, Seedance 2.0, ו-Runway Gen-4. כל אחד מהם נותן 5-10 שניות של וידאו לפי prompt טקסטואלי או לפי תמונת ייחוס. השילוב בין כמה מהם נותן את הטווח הויזואלי הרחב ביותר.
שנית, לקריינות. ElevenLabs היא הסטנדרט. הקול שלהם בעברית כבר מצוין, וניתן לקבל גוון ספציפי, מגדר, מבטא. ראוי גם לציין את היכולת לעבוד עם קול קלוני של אדם אמיתי בהסכמה, שזה אפשרות מצוינת לקריינות מנכ״ל שלא יכול להגיע לאולפן.
שלישית, למוזיקה. ElevenSounds, Suno, Udio. הם מנועי מוזיקה שמיוצרים על ידי AI ויכולים לתת לחנים מקוריים תוך דקות. אבל יש נושא של זכויות, צריך לוודא שהשירות שאתם משתמשים בו מספק זכויות מסחריות לסרטון פרומו. בלי זה, אסור לפרסם.
רביעית, לעריכה ועיבוד. Adobe Premiere Pro ו-DaVinci Resolve הם הסטנדרט. CapCut מתאים לעריכה מהירה של גרסאות פלטפורמה. After Effects לאנימציות גרפיות וכותרות.
חמישית, ולמרות שזה לא וידאו ישיר, MidJourney או DALL-E 3 לחומרי ייחוס. אני מייצר תמונות סטילס שמהן אני יכול לבקש מהמנועים של הוידאו ליצור סצנות עם אותו סגנון.
שישית, להגדרת השפה הויזואלית. Style transfer, LoRA models, ו-image-to-video. אני בדרך כלל מתחיל מ-3-5 תמונות ייחוס שמגדירות את הסגנון של הסרטון (פלטת צבעים, סוג עדשה, אווירה), ואז כל קליפ שאני מייצר עוקב אחרי הסגנון הזה.
וטיפ אחד שאני יכול לחלוק, הסוד של סרטון AI טוב הוא לא הכלי, הוא ה-prompt. אני בונה ל-prompts שלי טמפלייט שכולל 8-12 מימדים: סצנה, מיקום, זווית מצלמה, תאורה, פלטת צבעים, סגנון עדשה, אווירה, תנועה, פעולה, פרטים זעירים, סטילי הפניה ובאיזה מנוע לרנדר. ככל שה-prompt מדויק יותר, התוצאה אמינה יותר.
וכן, יש גם דרך להפיק פרומו אירוע בלי שום AI ובלי צילום בלוקיישן, באמצעות motion graphics טהור באפטר אפקטס. זה עובד לאירועי B2B שמייצרים מסר טכני, פחות לאירועים צרכניים שמשדרים חוויה.
מוזיקה לסרטון פרומו לאירוע איפה משיגים ברישיון
מוזיקה ברישיון זה לא מותרות, זה חובה משפטית. סרטון פרומו של אירוע מסחרי שמשתמש במוזיקה שלא שולמה עליה זכויות, מסתכן בהסרה ב-Meta וב-YouTube, בתביעה משפטית, ובהשבתת הקמפיין באמצע. הנה הספריות והאפשרויות שאני משתמש בהם.
אפשרות ראשונה ומומלצת, ספריות מנויי royalty-free. Artlist, Epidemic Sound, Musicbed, Soundstripe. מנוי חודשי או שנתי שמאפשר שימוש בלתי מוגבל בכל הסרטונים שלכם. Artlist מתאים לאיכות גבוהה במחיר סביר. Epidemic Sound מתאים למי שמפרסם ב-YouTube ב-volume. Musicbed יותר יקר אבל הקטלוג שלהם איכותי במיוחד.
אפשרות שנייה, רישיון לטראק ספציפי. PremiumBeat (של Shutterstock), AudioJungle (של Envato). שם משלמים מחיר חד-פעמי לטראק ספציפי. מתאים אם מצאתם את הטראק המושלם ולא צריכים מנוי שלם.
אפשרות שלישית, Production music libraries. Universal Production Music, Warner Chappell. אלה ספריות גדולות שמספקות מוזיקה ברמת הפקת קולנוע. יקר יותר, אבל אם אתם מפיקים אירוע ענק עם תקציב מתאים, זה המקום.
אפשרות רביעית, הזמנת לחן מותאם. מלחין שכותב לכם מוזיקה ייעודית לסרטון. עלות נעה בין 5,000 ל-₪50,000 לפי המלחין ומה שיש בלחן (אינסטרומנטים חיים, מקהלה, סינתטי). יתרון, הסרטון נשמע ייחודי לחלוטין. חיסרון, לוקח זמן, וצריך לדעת לבחור.
אפשרות חמישית, וזה החדש, מוזיקה ב-AI. Suno, Udio, ElevenSounds. תוך דקות מקבלים לחן מקורי. רוב השירותים האלה מספקים זכויות מסחריות לתשלום, אבל צריך לקרוא את התנאים בעיון. גם יש לפעמים בעיות איכות, לחן AI נשמע לפעמים גנרי או לא מפותח. אני משתמש ב-AI לעיבוד ראשוני ואז עורך או מבקש ממלחין לקצץ.
מה אסור לעשות? להוריד טראק מ-Spotify או מ-SoundCloud ולשים אותו בסרטון. גם אם זה לסרטון פנימי. אפילו אם זה לתצוגה לפני לקוח. מנועי הזיהוי של YouTube ו-Meta מזהים את זה תוך שניות והסרטון יהיה ש-flagged לתמיד.
וטיפ אחרון, שמרו את חוזה הרישיון של המוזיקה. ב-Artlist ו-Epidemic Sound יש לכל הורדה PDF של הרישיון. שמרו אותו. אם פייסבוק יחסום את הסרטון, תצטרכו להוכיח שיש לכם רישיון תקף.
סרטון פרומו לאירוע בפייסבוק – איזה פורמט עובד
פייסבוק נשאר פלטפורמה מרכזית לקמפיין אירוע בישראל, במיוחד לקהל הבוגר מ-30. אבל הפורמט של הסרטון משנה הרבה את הביצועים. אני אתן לכם את שלוש הצורות שעובדות הכי טוב, לפי הסדר.
ראשון, פורמט וידאו אנכי 9:16 או מרובע 1:1, באורך 15-30 שניות, מותאם ל-mobile feed. מעל 95% מהצפיות בפייסבוק בארץ הן מהמובייל, ופייסבוק עצמו ממליץ על קומפוזיציה אנכית או ריבועית. סרטון אופקי 16:9 נראה קטן בפיד וצופים גוללים מהר ממנו. הסרטון חייב לעבוד גם כשהוא מושתק, רוב הצופים מתחילים לצפות בלי קול. כתוביות שרופות חובה. ה-hook חייב להיות ויזואלי.
שני, Stories ו-Reels באורך 15 שניות. פייסבוק דוחפת Reels בכוח רב גם בפלטפורמה שלה, ולא רק באינסטגרם. Reels של פייסבוק מקבלים תפוצה אורגנית הרבה יותר גבוהה מ-feed post רגיל. הקצב מהיר, הסגנון אגרסיבי יותר, וצריך לסיים עם CTA ברור.
שלישי, Carousel video. סדרת קטעים קצרים שכל אחד מהם הוא חלק מהסיפור. למשל קטע 1 = אווירה, קטע 2 = דוברים מרכזיים, קטע 3 = תאריך ו-CTA. הצופה גולל דרכם וצורך את המסר כסדרה. עובד טוב במיוחד לאירועים עם הרבה מרכיבים (פסטיבל עם כמה במות, כנס עם הרבה דוברים).
מה לא עובד? סרטון 60-90 שניות בפיד פייסבוק רגיל. drop-off rate ב-15 השניות הראשונות מאד גבוה. אם יש לכם סרטון ארוך, חתכו אותו לגרסה קצרה ושמרו את הארוכה ל-YouTube ולדף הנחיתה.
גדלים טכניים. וידאו אנכי, 1080×1920. מרובע, 1080×1080. אורך וידאו מקסימלי לפיד, 240 דקות (אבל לעולם אל תעלו יותר מ-2 דקות). פורמט, MP4 H.264. גודל קובץ, עד 4GB.
שעות פרסום בישראל, בערב 19:00-22:00 לרוב הקמפיינים, וגם בבוקר 8:00-10:00 לאירועי B2B שאנשים בודקים בדרך לעבודה. אבל אני תמיד מאפשר ל-Meta optimization לבחור את השעות, ולא כופה ידני, אלא אם יש סיבה ספציפית.
וסעיף אחרון, תקציב יומי. לקמפיין אירוע בארץ אני בדרך כלל מתחיל בתקציב יומי של 200-₪500 בשבועיים הראשונים, ועולה ל-1,000-₪3,000 בשבועיים האחרונים לפני האירוע. הקמפיין צריך לרוץ לפחות 30 ימים כדי לתת ל-algo של Meta זמן ללמוד.
טיזר אירוע באינסטגרם Reels – באורך מה
אינסטגרם Reels הוא הפלטפורמה המהירה ביותר לטיזר אירוע, והאורך המומלץ הוא 9 עד 15 שניות. אסביר למה הטווח הזה, ולא 30 שניות שאנשים נוטים להפיק.
Reels של אינסטגרם בנוי על קצב גבוה. ה-algorithm דוחף סרטונים שאנשים צופים בהם עד הסוף, ושמשתפים אותם הלאה. סרטון 30 שניות מקבל completion rate הרבה יותר נמוך מסרטון 12 שניות, גם אם הסרטון הארוך טוב יותר באובייקטיב. ולמה זה משנה, completion rate נמוך פוגע ב-reach, וזה משפיע על כל הקמפיין.
הטווח האידיאלי הוא 9-15 שניות. למה לא 7? כי באמת בלתי אפשרי להעביר מסר אירוע ב-7 שניות. צריך לפחות 9 כדי להציג hook + טיזר ויזואלי + תאריך + לוגו. למה לא 20? כי הסבירות להישאר עד הסוף יורדת.
מה צריך להיכנס לטיזר Reels של 12 שניות? שניה 1-2, hook ויזואלי שעוצר סקרול. שניה 3-7, בנייה של אווירה, סצנה אחת או שתיים. שניה 8-10, שם האירוע, תאריך, מקום. שניה 11-12, CTA קצר וברור ("swipe up", "link in bio", "רכישת כרטיסים").
מה הסגנון הויזואלי שעובד? Reels בארץ ב-2026 צורכים סגנון מהיר, קליפי, עם מעברים חדים שמסונכרנים למוזיקה. סרטון "קולנועי" קלאסי עם הילוך איטי ובניית אווירה ארוכה לא תמיד עובד שם, צופי Reels מתורגלים לקצב מהיר, ורגעי שקט לפעמים יוצרים drop-off.
אלמנט חובה, צליל מותג או צליל ויראלי. אינסטגרם דוחף Reels שמשתמשים בצלילים פופולריים. אם יש צליל שמתאים לוויב של האירוע, תשתמשו בו במקום ב-original audio. אבל זהירות, יש מגבלות זכויות, צלילים פופולריים לעיתים זמינים רק לחשבונות אישיים, לא לחשבונות עסקיים. אז צריך לבדוק לפני.
כותרות וטקסט, בקצה התחתון של הסרטון, באותיות גדולות, בקונטרסט גבוה. אינסטגרם מוסיף UI element בתחתית (CTA button, comments). תכננו את הטקסט שלכם לא ייגזר על ידי ה-UI.
האשטאגים, בקפשן של הפוסט, לא בתוך הסרטון עצמו. תשתמשו ב-5-8 האשטאגים רלוונטיים, חצי מהם רחבים (סוג האירוע) וחצי ספציפיים (שם האירוע).
ומספר אחרון, שעות פרסום. בארץ, Reels של אירועים עובד הכי טוב 11:00-13:00 בצהריים, וגם 19:00-22:00 בערב. תזמנו את הפרסום האורגני לטווחים האלה, וגם את ה-budget peak של הקמפיין הממומן.
סרטון פרומו לאירוע בטיקטוק – האם זה רלוונטי לעסקים
שאלה שמנהלי שיווק ישראלים שואלים אותי הרבה. התשובה הקצרה היא, תלוי לחלוטין בסוג האירוע ובקהל היעד. תשובה הארוכה, לא כל אירוע מתאים לטיקטוק, ולא כל קהל יעד נמצא שם.
טיקטוק עובד טוב במיוחד עבור אירועים בארץ שמדברים על קהל גילאי 16-35, ושהאופי שלהם צרכני, חוויתי, ויזואלי. פסטיבל מוזיקה, מתאים מאוד. כנס יזמות לסטארטאפים צעירים, מתאים. אירוע אופנה, מתאים. אירוע ספורט, מתאים מאוד.
טיקטוק לא עובד טוב עבור, כנס פיננסי לבכירים בענף ההיי-טק. אירוע B2B עם קהל יעד מנכ״לים מעל גיל 45. השקת ספר מקצועי לאקדמיה. אירוע גאלה לפילנתרופים.
למה? כי ההצלחה בטיקטוק תלויה ביכולת ליצור תוכן שמתאים לפלטפורמה, מהיר, אותנטי, לעיתים אבסורדי, ועם trend עכשווי. סרטון פרומו מקצועי מוקפד שמופק בסטודיו לא תמיד מנצח בטיקטוק. לעיתים המעט-הפקה-יותר-אותנטיות עובד טוב יותר.
טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן:
- להעלות את אותו סרטון כמו בפייסבוק או אינסטגרם, בלי לבנות גרסה אותנטית לטיקטוק.
- להשקיע תקציב גדול ב-TikTok Ads בלי בדיקה מקדימה אם הקהל באמת שם.
- לפנות לאינפלואנסר גדול במקום ל-micro-influencer רלוונטי.
- להישען רק על הפקה מהוקצעת בלי תוכן בסגנון organic-feel.
אם החלטתם שטיקטוק רלוונטי לאירוע שלכם, הנה הגישה. ראשית, אל תעלו את אותו סרטון כמו בפייסבוק או אינסטגרם. אנשים בטיקטוק מזהים מודעה ממרחק, ולא צופים עד הסוף. שנית, צרו תוכן "organic-feel", סלפי וידאו של מארגן האירוע מדבר אל המצלמה, behind-the-scenes של ההכנות, התלהבות של דוברים בלקלוט.
שלישית, שתפו פעולה עם creators בטיקטוק שיש להם קהל רלוונטי. זה לא בהכרח "אינפלואנסרים" גדולים, לעיתים micro-influencer עם 20-50 אלף עוקבים שמדבר עם הקהל המדויק שלכם נותן ROI גבוה יותר ממיליון עוקבים שלא מתעניינים.
רביעית, השתמשו ב-TikTok Ads בקפידה. הפלטפורמה היא טובה ל-awareness אבל לא תמיד נהדרת ל-conversion. תזמנו תקציב צנוע (חלק קטן מהתקציב הכולל), ובדקו אם זה עובד לאירוע שלכם.
וטיפ אחד שעובד, שילבו את סרטון הפרומו הקולנועי שלכם בטיקטוק עם תוכן ריאקטיבי לטרנדים (reaction video). בקשו מ-3-4 אנשים בקהל שלכם להגיב לסרטון הפרומו, ופרסמו את התגובה כפוסט עצמאי. זה יוצר אינטראקציה אורגנית שטיקטוק אוהב.
ומסקנה, אל תכריחו את עצמכם להיות בטיקטוק. אם המוצר/האירוע לא משדר לקהל הפלטפורמה, שריפת תקציב בטיקטוק תהיה זבל. תתמקדו במקום שבו הקהל שלכם נמצא.
סרטון פרומו לכנס היי-טק
כנס היי-טק בישראל הוא קטגוריה משלה (וקרובה מאוד לסטינגר פתיחה לכנס). הקהל המקצועי, ההכנסה לכרטיס גבוהה (לעיתים אלפי שקלים), והתחרות בין כנסים על אותו ספיקר ועל אותו קהל גבוהה מאוד. הסרטון פרומו לכנס היי-טק חייב לעמוד בכמה דרישות שלא קיימות באירועים אחרים.
ראשונה, להראות סמכות מקצועית מהשניה הראשונה. הקהל של כנס היי-טק קונה לפי שמות של ספיקרים, לפי איכות התוכן הצפוי, ולפי הביטחון שזה כנס שיהיה שווה לזמן שלו. אם הסרטון נראה זול או חובבני, הצופה מסיק שגם הכנס יהיה זול וחובבני. השקעה בהפקה היא לא לוקסוס, היא חלק מההצדקה לכרטיס.
שנייה, להציג את הדוברים הבולטים מהר. בכנס היי-טק, השם של ה-keynote speaker מצדיק לעיתים את הכרטיס לבדו. הסרטון חייב להראות את הפנים והשם של ה-2-3 דוברים הגדולים בשניות 8-15, לפני שמספרים על שאר הקהל.
שלישית, לדבר בשפה של התעשייה. אם הכנס על AI, להשתמש במונחים כמו foundation models, agentic AI, multimodal. אם הכנס על fintech, להשתמש במונחים כמו embedded finance, RTP, regulatory sandbox. הצופה צריך להבין מהר שאני יודע על מה אני מדבר.
רביעית, להראות את הניתורניטינג של הכנס. בכנס היי-טק, הניתורניטינג ערוך לפעמים את כל ה-ROI של המשתתף. הסרטון צריך לרמז על המי שיהיה שם, לוגואים של חברות גדולות, צילומים של כיתות עבודה, רגעי הפסקות קפה עם שיחות.
חמישית, call to action שמתאים לתהליך החלטה ארגוני. בכנס היי-טק, ההחלטה לקנות כרטיס לעיתים נעשית על ידי המנהל, לא על ידי המשתתף. הסרטון צריך לכלול call to action שמאפשר ל-VP/Director להוריד deck להצדקה לבוס, או למלא טופס "קבל הצעת מחיר לקבוצה של 5+ אנשים".
סגנון ויזואלי, אני מוצא שעובד הכי טוב סגנון מינימליסטי, מודרני, עם פלטה של כחול עמוק, אפור, ולעיתים מבטא של ניאון. תאורת סטודיו, צילום stable עם תנועה מבוקרת. בלי גימיקים יתרים. אם רוצים גימיקים, להחיל אותם רק בקווי הסיום (אנימציית טקסט, particle effects), ולא בצילומים עצמם.
וטיפ אחרון, תרכיבו גרסה אנגלית. גם אם הכנס בישראל, חצי הקהל לעיתים מדבר אנגלית כשפה ראשונה, וגם אם לא, ההפצה ב-LinkedIn ובלינקדאין הבינלאומי דורשת אנגלית.
סרטון פרומו לפסטיבל מוזיקה
פסטיבל מוזיקה הוא בקצה ההפוך מכנס היי-טק. הקהל צעיר יותר, ההחלטה לקנות כרטיס היא רגשית יותר, והתחרות היא על תשומת הלב של מי שגולל בטלפון. הסרטון פרומו לפסטיבל חייב לעבוד אחרת לגמרי.
ראשית, האנרגיה. השניה הראשונה חייבת להפיץ בפנים של הצופה את התחושה של היחפנים בערב, של הזרקור, של הקהל הצועק. זה לא סרטון "רגוע". זה סרטון אקסטטי. הקצב מהיר, הצבעים רוויים, הקפיצות חדות.
שנית, המוזיקה היא הסיפור. בניגוד לרוב הסרטונים שבהם המוזיקה משרתת את הויזואל, בפסטיבל הויזואל משרת את המוזיקה. בחרו את הטראק הכי חזק שתוכלו להרשות לעצמכם (או הזמינו פס מקורי), ועצבו את כל החיתוכים סביב הביט שלו. כשהביט נכנס, הצופה צריך להרגיש את זה בגוף.
שלישית, האמנים. בפסטיבל מוזיקה, האמנים הם הכוכבים. הצופה קונה כרטיס בעיקר לראות את האמן או את הליינ-אפ. הסרטון חייב להראות את הלוגואים של האמנים, ולעיתים גם רגעי הופעה (בהסכמה ובזכויות, כמובן). אם זה פסטיבל חדש בלי ארכיון של אמנים, תשתמשו ב-AI להפיק סצנות שמייצגות את האווירה של הליינ-אפ הצפוי.
רביעית, הקהל. בניגוד לכנס היי-טק, בפסטיבל הקהל הוא חלק מהאטרקציה. אתם רוצים שהצופה ירצה להיות חלק מהקהל הזה. הראו פנים מתרגשות, ידיים מורמות באוויר, אנשים שמתחבקים, יישובים מסביב לפיירפלייס. הצופה חייב לראות "אנשים כמוני" שנהנים.
חמישית, ה-FOMO. פסטיבל מוזיקה הוא לחלוטין FOMO-driven. הסרטון חייב להחדיר את התחושה שאם לא תהיה שם, תפסיד משהו שכולם ידברו עליו. "השנה האחרונה היה כך, לראות מה יהיה השנה". "הליינ-אפ הזה לא יחזור על עצמו".
גרסאות, לפסטיבל מוזיקה אני בונה לפחות 5 גרסאות: סרטון מלא 60 שניות, טיזר 15 שניות, גרסת קליפים של 5-7 שניות לכל אחד מהאמנים המרכזיים, גרסת urgency של 48 שעות לפני, וגרסת "sold out" שמודיעה שהשלב הראשון של הכרטיסים נמכר ושהמחיר עולה.
הפצה, אינסטגרם Reels וטיקטוק הם הפלטפורמות העיקריות. פייסבוק עוזר במיוחד למבוגרים מ-35 שאוהבים פסטיבל אבל לא נמצאים יומיומית באינסטגרם. YouTube עובד לסרטון המלא של 60 שניות כפרסום bumper.
וטיפ, שתפו פעולה עם אינפלואנסרים מתחום המוזיקה. הפרומו הקולנועי שלכם הוא הבסיס, אבל האינפלואנסר עושה גרסת "reaction" שלו שזה התוכן שמשלים את הקמפיין.
סרטון פרומו להשקת ספר או פודקאסט
השקת ספר או פודקאסט חדש דורשת סרטון פרומו שעובד שונה משני המקרים הקודמים, ולכן יש לנו עמוד שירות נפרד לטריילר AI לספר או פודקאסט. כאן המוצר הוא תוכן רעיוני, וקשה למכור רעיון בויזואל לבד. אבל יש דרכים שעובדות, ואני אסביר אותן.
ראשית, ההכרה במה זה הסרטון. סרטון פרומו לספר/פודקאסט מטרתו לא רק "לקנות עכשיו" אלא לבסס סמכות ולעורר סקרנות. ההמרה הסופית לקוראים/מאזינים תקרה בהמשך, דרך הסרטון, דרך פוסטים נוספים, דרך ראיונות. הסרטון הוא רק נקודה אחת בקמפיין רחב.
שנית, להציג את הסופר/המגיש. בניגוד לאירוע פיזי, כאן "האטרקציה" היא הסופר/המגיש עצמו. הצופה צריך לראות את הפנים שלו, לשמוע את הקול שלו, להרגיש את האישיות. אני בדרך כלל בונה את הסרטון סביב 30-45 שניות שבהם הסופר מדבר ישירות למצלמה, ועוטף את זה ב-15-30 שניות של חומרים מהספר/הפודקאסט.
שלישית, התוכן הוא הסיפור. צריך לתת לצופה רעיון אחד מהספר או הפודקאסט, לא הספר כולו, רק רעיון אחד שמספיק כדי שהצופה ירצה לדעת יותר. אם זה ספר על מנהיגות, תנו insight אחד מעורר מחשבה. אם זה פודקאסט על יזמות, תנו ציטוט מעניין מהפרק הראשון.
רביעית, חברות מותגים. השקת ספר/פודקאסט נתמכת לעיתים בהמלצה של אנשים מוכרים, עמיתים בתעשייה, סופרים מבוססים, מנהלים שכבר קוראים. תכלילו בפרומו 2-3 ציטוטי המלצה קצרים. זה מעיט המכשול הנפשי של הצופה: "מי אני שאקנה ספר/אאזין לפודקאסט שלא שמעתי עליו?"
חמישית, לבחור פלטפורמה לפי הקהל. ספר עיוני לקהל מקצועי, LinkedIn ראשי. פודקאסט יזמות לסטארטאפיסטים, Twitter/X + LinkedIn. ספר ספרותי כללי, אינסטגרם + פייסבוק. פודקאסט תרבותי, YouTube + Spotify (כן, Spotify מאפשרת פרסום וידאו לפודקאסטים).
שישית, אורך. סרטון מרכזי 45-60 שניות. גרסה קצרה 15-20 שניות לסטוריז. גרסת ראיון "מאחורי הקלעים" של 90-120 שניות שעוטפת בהקשר.
וטיפ אחרון שעובד מצוין להשקות ספרים, סרטון "פרק ראשון" שמראה את הסופר מקריא 30-45 שניות מהספר עם רקע ויזואלי. הצופה ממש שומע את הספר, וזה יוצר חיבור רגשי הרבה יותר חזק מסרטון פרסומי קלאסי.
סרטון פרומו לאירוע מכירות לרשת קמעונאית
אירוע מכירות לרשת קמעונאית הוא חיה אחרת. זה לא אירוע פיזי במלון או באולם, זה לעיתים סיילים של כל הרשת, ימי הנחות, השקה של קולקציה. הסרטון פרומו כאן חייב להמיר מיידית, כי המוצר זמין עכשיו ולא דורש הירשמות.
ראשית, הצגת ההצעה בשניה הראשונה. בניגוד לאירוע פיזי שבו אפשר לבנות אווירה לאט, באירוע מכירות הצופה חייב לדעת מהשניה הראשונה מה ההנחה, מתי, ועל מה. "חצי מחיר על כל החנות, חמישי-שבת בלבד" צריך להופיע מיד.
שנית, להראות מוצרים. הצופה לא קונה כי הוא רואה לוגו של הרשת, הוא קונה כי הוא רואה את החולצה הספציפית שהוא רוצה, את הסלון שהוא חולם עליו, את ההנעלה שהוא מתעתד לקנות. תראו 8-12 מוצרים שונים בקצב מהיר, עם תגיות מחיר שמדגישות את ההנחה.
שלישית, urgency חזק. רוב אירועי המכירות הם בעלי דדליין ברור. הסרטון חייב להבליט את הדדליין, "חמישי בלבד", "24 שעות אחרונות", "היום בלבד". counter עם זמן שעוד נשאר עובד טוב במיוחד.
רביעית, נקודות מגע. אם הרשת קמעונאית פיזית, להראות את החנויות עצמן ולציין שניתן לקנות שם. אם יש גם e-commerce, להציג את האתר ולציין משלוח חינם או החזרה חינם. הצופה צריך לדעת איך לבצע את הרכישה.
חמישית, פרוסונליזציה לפי קהלים. אני בונה לרשת קמעונאית 4-6 גרסאות שונות לפי קהל יעד. גרסה לנשים גילאי 25-35 שמדגישה אופנה. גרסה לאמהות גילאי 30-45 שמדגישה בגדי ילדים. גרסה לגברים גילאי 25-45 שמדגישה ספורט וטכנולוגיה. כל גרסה רצה לאודיינס מתאים ב-Meta Ads.
שישית, להציג חוויית קנייה, לא רק מוצר. הצופה לא קונה רק חולצה, הוא קונה את התחושה של לקנות חולצה במחיר טוב. תראו רגעי שמחה, ידיים שאוחזות בשקיות, מבטים מרוצים. הצופה הופך לדמות בסרטון.
שביעית, לעבוד עם פנים אמיתיים. אנשים מציאותיים, לא מודלים מקצועיים. במיוחד ברשת קמעונאית בארץ, קהל מעריך אותנטיות.
פלטפורמות, Meta (Facebook + Instagram) זה הראשי. TikTok בקטגוריות מתאימות (אופנה צעירה, beauty). YouTube ל-pre-roll קצר של 6-10 שניות. WhatsApp Business לסרטונים ישירים לרשימת לקוחות קיימים. גוגל Ads בקמפיינים שעוקבים אחרי intent של חיפוש.
וטיפ אחרון, לרשת קמעונאית, השילוב של סרטון פרומו עם הטבת קופון ב-WhatsApp לפותחי הסרטון נותן ROI מעולה. הצופה רואה את הסרטון, לוחץ על הקישור, מקבל קופון אישי, וקונה.
האם סרטון פרומו באמת מעלה מכירת כרטיסים
שאלה כנה. ואני אענה כנה. כן, סרטון פרומו טוב מעלה משמעותית את מכירת הכרטיסים, אבל לא לבד. הוא חלק ממכלול שיווקי, וההצלחה תלויה ביכולת לחבר אותו לערוצים נוספים.
הראיה הברורה ביותר היא מהביצועים של קמפיינים ממומנים ב-Meta. קמפיין שמשתמש בוידאו ככלי הפרסום הראשי בדרך כלל מציג cost per ticket נמוך מקמפיין שמשתמש בתמונות סטטיות בלבד. ההפרש משתנה לפי קטגוריה, אבל בקטגוריות של אירועים הוא בדרך כלל מובהק.
למה? כי וידאו נותן לקהל הקר את ההזדמנות להבין את האירוע. תמונה סטטית מציגה לוגו, תאריך, ומקום. וידאו מציג חוויה, אנשים, אווירה. החלטת רכישת כרטיס היא רגשית בעיקרה, וסרטון מצליח להפעיל רגש שתמונה לא יכולה להפעיל.
אבל יש סייגים חשובים שצריך לציין בכנות. ראשית, סרטון רע יכול לפגוע במכירות. אם הסרטון נראה זול, לא מקצועי, או לא תואם לרמה של האירוע, הוא יוצר ספק אצל הצופה, ויוריד את שיעור ההמרה. סרטון מקצועי עולה כסף, ולפעמים תקציב משופר על תמונות + copy טוב יותר מתקציב מוגבל על וידאו זול.
שנית, סרטון בלי קמפיין הפצה נכון לא יעשה כלום. אני רואה לקוחות שמשקיעים ₪40,000 בסרטון, ואז מעלים אותו לפייסבוק עם ₪200 פרסום ומצפים לפלא. זה לא יקרה. הסרטון הוא חצי מהמשוואה. הפצה ממומנת ממוקדת היא החצי השני.
שלישית, הסרטון עצמו לא מוכר את הכרטיס, הוא מעביר את הצופה לדף הנחיתה שמוכר את הכרטיס. אם דף הנחיתה רע (טופס מבולגן, אין emfasis על early bird, slow loading), המכירה לא תקרה גם אחרי הסרטון הכי טוב.
רביעית, מדידת ROI של סרטון פרומו דורשת attribution נכון. רוב מערכות הפרסום עוקבות אחרי attribution של click-through בלבד, מה שלא מודד נכון את ההשפעה של וידאו (שצופים רואים אבל לא לוחצים מיד). אתם צריכים להסתכל גם על assisted conversions ועל view-through attribution.
אז כדי לסכם: סרטון פרומו טוב, בשילוב הפצה ממוקדת, דף נחיתה אופטימלי, וסרטוני המשך, כן, מעלה את מכירת הכרטיסים בצורה מובהקת. אבל כל אחד מהרכיבים האלה לבדו הוא רק חלק מהפתרון.
מה הסיכון של סרטון פרומו לאירוע שלא מספיק טוב
שאלה שמנהלי שיווק לא תמיד שואלים, אבל חייבים. כי סרטון פרומו בינוני זה לא ניטרלי, הוא יכול להזיק לאירוע. אני אצא איתכם על הסיכונים הגדולים.
סיכון ראשון, פגיעה בתפיסת המותג. סרטון שנראה זול או חובבני יוצר אצל הצופה את הקישור: אירוע זול, אירוע חובבני. אם משתפים אותו ויראלית, הנזק מצטבר. עדיף לא להפיק סרטון כלל מאשר להפיק סרטון חובבני שמטעה את הקהל. אני שמעתי מספר לקוחות שהיו מעדיפים לא לעלות לאוויר עם הסרטון הראשון שלהם.
סיכון שני, שריפת תקציב פרסום. סרטון חלש מקבל low engagement, וזה משפיע על cost per result במנוע הפרסום. ב-Meta בפרט, אלגוריתם הפרסום מסתכל על relevance score וpenalty על קריאייטיב חלש. לפעמים הקמפיין הופך כל כך לא יעיל, שגם תוספת תקציב לא משפיעה. עדיף לעצור את הקמפיין ולהפיק מחדש.
סיכון שלישי, פגיעה בקמפיינים עתידיים. אם הקהל ראה סרטון לא מקצועי לאירוע השנה הזה, השנה הבאה הוא יזכור את האירוע באופן שלילי. retargeting audience מורעל כש-creative חלש פגע בו. בנייה מחדש של תפיסת מותג חיובית לוקחת חודשים.
סיכון רביעי, אובדן אמינות מול ספיקרים ושותפים. אם הסרטון לא מציג נכון את הדוברים או את החברות שהם משוייכים אליהן, יש סיכון שהם יבקשו להסיר את הסרטון. ראיתי לקוחות שספיקר ידוע ביקש להסיר את הסרטון אחרי שראה איך הוא מוצג, וזה הרס את הקמפיין ימים לפני האירוע.
סיכון חמישי, איחור בלוח הזמנים. סרטון לא מספיק טוב לעיתים מצריך הפקה מחדש, וזה אומר עיכוב של שבועיים-חודש. בקמפיין אירוע שיש לו דדליין קשיח, איחור כזה יכול לקצץ את הזמן הזמין לפרסום ולגרום לאי-מכירה של חלק גדול מהכרטיסים.
איך מונעים את הסיכון? ראשית, לבחור מפיק שעבד עם סוג אירוע דומה לפני. הניסיון בקטגוריה ספציפית חשוב יותר מהניסיון הכללי. שנית, לבקש לראות סקריפט וסטוריבורד לפני שמתחילים להפיק. שלישית, לעשות test screening עם 5-10 אנשים מהקהל היעד לפני שמשיקים. אם רובם המכריע מגיבים בצורה רגשית, הסרטון מוכן. אם הם פושטים את הכתף, צריך לחזור לעריכה.
אני אישית מציע ללקוחות שלי שכבת ביטחון, אם אחרי קמפיין של שבוע ראשון של פרסום, ה-CTR נמוך מאחוז אחד (לאירועים בארץ זה רף סביר), אנחנו יושבים שוב ובוחנים מה לתקן. לפעמים שינוי קטן ב-15 השניות הראשונות מספיק. לפעמים צריך גרסה חדשה. אל תפעלו לבד עם סרטון שלא עובד, דברו איתי.
סרטון פרומו ב-AI – לא מזייף את הקהל באירוע
שאלה שכל יותר אנשים שואלים, וזו שאלה צודקת. השימוש ב-AI לסרטוני פרומו מעלה דילמה אתית, האם אנחנו לא יוצרים ציפיות מזויפות אצל הצופה? התשובה שלי, אחרי שנתיים של עבודה עם AI לפרומו אירועים, היא מורכבת, לפעמים כן, ולפעמים לא. אסביר.
השימוש בסרטון AI לפרומו אירוע נכון כשהוא משמש להעברת אווירה כללית, דמויות אנונימיות בקהל, סצנות של אולם מלא, רגעי במה. הקהל מבין שזו הצגה ויזואלית של מה שיהיה. בדיוק כמו ש-illustration על פוסטר אירוע לא מתיימרת להיות צילום מהאירוע.
השימוש בסרטון AI בעייתי כשהוא יוצר חוויה ספציפית שלא תקרה. למשל, אם הסרטון מראה אמן ידוע על הבמה והאמן הזה לא מופיע באירוע. או אם הסרטון מציג מספר משתתפים גדול בהרבה ממה שצפוי באמת (אולם מלא של 5,000 איש כשבפועל מצפים ל-500). כאן יש הטעיה, וזה לא רק לא אתי, לפעמים זה גם לא חוקי לפי חוק הגנת הצרכן.
איך אני מתמודד עם זה בעבודה היומיומית. ראשית, בקרדיטים של הסרטון אני מציין שהסרטון מכיל סצנות שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית. זה מופיע בתחילת הסרטון בכותרת קטנה (5 שניות). זה לא מבטל את האפקט הוויזואלי, אבל זה שומר על שקיפות.
שנית, אני מבחין בין שתי קטגוריות. סצנות מטפוריות, אש, צבעים, אווירה, רגעי במה כללי, אלה בסדר ב-AI. סצנות מיוחסות, דמויות ספציפיות, מקום מזוהה, אירוע ספציפי, אלה צריכות לבוא מצילום אמיתי.
שלישית, כשאני משתמש ב-AI להצגת קהל, אני שואל את עצמי שאלה. "האם הצופה ירגיש מולך אם יגיע ויראה משהו אחר?" אם התשובה היא לא, האווירה תהיה דומה גם אם הקהל יהיה חצי בגודל, אז AI בסדר. אם התשובה כן, הצופה יגיד "רימו אותי", אז אסור.
רביעית, יש כללים חדשים מ-Meta וגוגל ב-2025-2026 שמחייבים סימון של תוכן שנוצר ב-AI. ב-LinkedIn יש דרישה דומה. כשמעלים סרטון, יש לסמן את התיבה "contains AI-generated content". זה לא רק אתי, זה תנאי שימוש של הפלטפורמה.
וגישה כללית שלי, אני מאמין שב-2026 הקהל מבין שהרבה מהוידאו השיווקי מכיל AI. הקהל לא מתנגד באופן עקרוני. הוא מתנגד להטעיה, להצגה לא נכונה, להבטחה לא מקיימת. אם אתם משתמשים ב-AI בצורה שקופה ולסצנות מתאימות, הקהל לא יזעק נגדכם.
וטיפ אחרון לאירוע שכן יהיה לו צילום אמיתי, תמיד תערבו בסרטון לפחות שוט אחד או שניים מצילום ממש. אנשים אמיתיים, מקום אמיתי. זה מבסס אמינות לכל הסרטון, כולל לחלקים שנוצרו ב-AI.
דברו איתי
אם אתם מתכננים אירוע גדול ויודעים שאתם צריכים סרטון פרומו שעובד, לא רק סרטון יפה, דברו איתי. אני מפיק כל פרויקט אישית. בודק את הבריף, מציע גישה, ובונה את המערכת המלאה, מטיזר ועד גרסת הסגירה. עם 23 שנים של ניסיון בשיווק דיגיטלי ו-12 שנים של הפקת וידאו, אני יודע מה עובד באירועים בישראל ומה לא. צרו קשר דרך עמוד השירות של סרטון פרומו לאירוע ונדבר על האירוע שלכם.
ראו גם
- סטינגר פתיחה לכנס, עמוד השירות לפתיח קולנועי של 10 שניות שמעלה את הקהל באולם, כולל מחירון ודוגמאות.
- סרטון סיכום שנתי, עמוד השירות לרצף סיכום של אירועי השנה החולפת או של פעילות הכנס, עם מחירון ותהליך הפקה.
- טריילר AI לספר או פודקאסט, עמוד השירות להשקות תוכן רעיוני (לא אירוע פיזי) בסגנון קולנועי, כולל דוגמאות.
- לפני ואחרי קולנועי, עמוד השירות שמתאים לדמו של טרנספורמציה, מתאים גם להשקה של אירוע מתחדש.
- תוכן ריאקטיבי לטרנדים, עמוד השירות לסרטוני תגובה מהירים שמשלימים את הקמפיין הקולנועי בטיקטוק ובאינסטגרם.
